חודש: אוגוסט 2012
הליכה איטלקית ב- Soho
צהריי ה”סאמר בנק הולידיי” הביאו אותנו להיפגש בסוהו, אחרי שהוא יצא ידי חובה עם שלוש שעות במשרד. לאחרונה שמנו לב, שהסוהו, מלבד היותו כר פורה ליצורים ססגוניים ולמועדוני סליז, הפך להיות הרובע האיטלקי של הבירה האנגלית. לא, לא מדובר ב-Little Italy סטייל ניו-יורק אלא בסצנה איטלקית הנחבאת בין הבניינים הויקטוריאניים הישנים לבין מועדוני הגאים. יום שני של חג בסוהו זימן לנו פיצה, ג’לטו (גלידה איטלקית) וכדי להעצים את החוויה נספר גם על ארוחת ערב איטלקית במקום הכי מבוקש בעיר (שאמנם לא קרתה באותו יום – אבל בקלות היתה יכולה). אנדיאמו!
מקצה לקצה
החום הגדול שעטף את הבירה הבריטונית בסופה”ש הוציא מאיתנו את הצד התרבותי. טוב, לא בדיוק, רק רצינו לצאת מהבית למען האמת (אין לנו מזגן בדומה ל-90% מהבתים פה) ומאחר שחוף הים הקרוב ביותר נמצא במרחק של כשעה וחצי נסיעה לברייטון, כתל-אביבים מושבעים שרגילים להליכה של 5 דק’ לחוף הילטון – החלטנו שזה יותר מדי בלאגן. וכך מצאנו את עצמנו הולכים על פעילויות אלטרנטיביות לסוף השבוע. שטיפת מוח כבר מספר חודשים שאומן הרחוב Thierry Guetta aka Mr. Brainwash מפזר בלונדון סימני היכרות (ציורי רחוב מרשימים) לקראת התערוכה הראשונה שלו אי פעם. גטה הוכרז כבר על ידי מספר מביני דבר באומנות רחוב כיורש של…
אני גרה מול המים
אם תמצאו את עצכם בצפון לונדון בסוף השבוע – כמונו – או שסתם מאסתם בווסט אנד ובמרכז העיר. כאשר יש שמש בשמיים, ה-the Canal a.k.a Little Venice הוא בין האזורים הכי לא לונדונים טיפוסיים בסביבה. לאחר בראנץ’ מזעזע במקום במיידווייל (אנחנו נותנים לו צ’אנס נוסף לאור היחס הטוב והעובדה שלא שילמנו על אף אחד מהמשקאות כפיצוי – ולכן לא מזכירים את השם) – לקח אותנו ה”נוטינג הילי” שגר ‘כמעט’ בנוטינג היל…לטיול רגלי קצר ברחבי מחוזותיה של שכונת מיידוויל. בדרך הוא עשה לנו היכרות עם פאב אנגלי ‘כבד’ בשם Prince Alfred שככל הנראה נמצא פה מאז שוויקטוריה שלטה בממלכה המאוחדת. המייחד את…
לונדון 2012 – אתלטיקה קשה
“תחנת סטרטפורד עמוסה מאד” נשמע קולו של נהג הרכבת התחתית. “לכל באי הכפר האולימפי – אנו ממליצים לרדת בתחנת ווסט האם”. קולו האנגלי הרציני רק הוסיף לשלטים התלויים בכל מטר של הג’ובילי ליין. “זמן היציאה המשוערך מתחנת סטרטפורד [תחנת הכפר האולימפי] הוא כ-45 דקות” הוא ממשיך להפחיד דרך הרמקול. המוחות מתחילים להדיין, הוא, היא ואבא שלו לא ממהרים לקנות את ההפחדות, בכל זאת ההליכה מסטרטפורד היא כ-10 דקות ואילו מווסט האם כ-25 דקות לכפר האולימפי. “הם משקרים, רוצים להפחית את העומס” היא אומרת. “מה שאתם רוצים” אומר אבא שלו, מצביע על המפה של הכפר ומחשב זמנים, כאשר המורא מלהיתקע 45…
לונדון 2012 – Game. Set. Match
שישי בבוקר, הציפורים מצייצות, מזג האוויר מושלם, ואנחנו – הוא, היא, אבא שלו והלונדונית הוותיקה – “minding the gap” על הדיסטריקט ליין בדרך למערב העיר. התמזה מאחורינו, עוברים גם את פאטני (אין פה ישראלים ;)) והנה אנחנו כבר מגיעים. המתנדבים מצביעים על כיוון היעד הנכסף – וכעבור עוד עשרים דקות של הליכה מהירה בשיירה (התשתית בעיר הזאת מוציאה אותו מדעתו) אנחנו שם. ווימבלדון. 2012.