באנגליה, מאז שהילדים בגנים, נתקלנו כבר יותר מדי פעמים במונח “Half Term”… למעשה, יש שלושה Terms (סמסטרים בשנת לימודים) ואיכשהו זה יוצר שש חופשות. מצב תמוה עוד יותר שמדובר בגן פרטי!! אז במקום להלאות אתכם במשוואות בריטיות שמזכירות שיעור חדו”ה, ניצלנו את היום הראשון של ה-Half Term התורן להמשיך את המסע בעמק התמזה, עם תחנה מספר 2: ווינדזור ואיטון.
o
הנסיעה לווינדזור אורכת כשעה, בדומה לנסיעה להית’רו (ואפילו לאותו כיוון), הנוף האנגלי המונוטוני של מרחבים פתוחים ירדים כל דרדק ואפילו לונדוניות בוגרות. לחילופין נסיעה ברכבת אורכת כ-40 דק’ מפדינגטון, והטירה עצמה היא מרחק הליכה מהתחנה.
העיירה ווינדזור, כמו שאר עיירות העמק, ציורית להפליא ומדגימה נוף אורבני של מבני אבן עתיקים שנרקמו בהם כבישים וחניונים. קשה לומר שהמקום נראה שונה מאד מקיימברידג’ או אפילו סטרטפורד-אפון-אבון, ובכל זאת הטירה המצלה על העיירה ממרומי הגבעה עליה היא בנויה, משרה אווירה פיאודלית משהו.
זה המקום לציין שווינדזור ידועה גם בזכות האטרקציה “LEGO LAND” – ולמרות שאנו בחרנו להתעלם מקיומה של ממלכת הבלוקים לבנייה (בין היתר מחשש מוצדק שאחרי שהלונדוני הזאטוט יגמור עם המקום – הם יצטרכו עזרה דחופה של תמ”א 38), זו בהחלט יכולה לשמש כתחנה נוספת למי שמבקר במקום עם ילדים גדולים יותר.
טירת ווינדזור
קצת היסטוריה: טירת ווינדזור, על שמה שם המשפחה של חברי בית המלוכה הנוכחי, היא אחד אתרי המגורים העיקריים של המלכה אליזבת’ ושאר בני ביתה, והיא הטירה המאוישת הגדולה ביותר בעולם. היא משמשת את משפחת המלוכה האנגלית כבר כ-1,000 שנים, ונחשבת לבית החביב על המלכה, שאף רצתה להפוך אותה למעון הרשמי בתחילת מלוכתה – מהלך שנבלם ע”י הממשלה (לחובבי נטפליקס תקציר אירועי פרקים 2+3 של “The Crown”). כיום, היא מבלה שם בעיקר בחגים ובמועדים שונים בסופי השבוע ובשל כך סידורי האבטחה במקום כבדים (אסור לצלם כ-ל-ו-ם בחדרים וגם אין גישה לגנים של הוד מלכותה).
במאה ה-16, הטירה שימשה רבות את הנרי ה-VIII ואת אליזבת’ הראשונה כארמון רשמי; במלחמת האזרחים האנגלית היא הייתה מפקדת הכוחות הפרלמנטריים, ושופצה באופן מאסיבי בתקופת הרסטורציה של צ’ארלס השני ב-1660. השריפה המפורסמת שכילתה את מרבית הטירה ב-1992 הובילה לפתיחת הארמונות לציבור (לצורך מימון עלות השיפוץ של כ-40 מיליון ליש”ט) – נוהג שמכובד עד היום.
הטירה נמצאת במחוז ברקשייר שבעמק התמזה, והביקור בה מאפשר הצצה ל-State Rooms (כמו אולם הנשפים, חדר המנוחה, חדרים פרטיים של מלכים קודמים ועוד) וכן הצצה לבית הבובות הענק של המלכה מארי (כאמור אסור לצלם וחבל) ולכנסיית סט. ג’ורג’, המשמשת את בני בית המלוכה.
לאחר כחצי שעה במהלכה עמדנו בתור לכניסה, מסננים קללה כל אימת שמישהו שהזמין כרטיסים באינטרנט חלף על פנינו, הצלחנו סוף סוף לחצות את שער הכניסה ולעבור בידוק בטחוני שלא יבייש כל שדה תעופה. התחנה הראשונה היתה חדר יצירה לילדים, שם ניתן ללבוש בגדים דמויי המאה ה-18, כתרים, ולהצטלם בקרטונים המדמים גוף מהתקופה וסד עינויים. חביב – הילדים נהנו.
חדרי המדינה – ה-State Room – עודדו תגובות יותר אמביוולנטיות, זאת למעט בית הבובות הענק של המלכה מארי – שגרר קונצנזוס בקרב חברי הקבוצה. החדרים עצמם מפוארים ורחבים, אבל בעוד הקטנטן מלמל “וואוו” בכניסה לכל חדר ורץ בחדווה להשמיד כיסאות עתיקים, הקטנה בעיקר חלמה על נסיעה חזרה הביתה – או מקדונלדס.
הכנסייה של סט’ ג’ורג’ מרשימה מאד, ומספקת סיבוב של בדיוק עשר דקות. לפני היציאה – הקטנה כבר איבדה את העשתונות כשעצרנו להצטלם עם השומר שלא זז (כמו בארמון בקינגהאם) אפילו שהלונדוני הקטנטן סיפק מספיק הסחות דעות. רספקט.
ההייסטריט נחמד, למרות שהחנויות די זהות למה שניתן למצוא במרכז לונדון – ולמעשה אפילו נוטינג היל מספקת כיום יותר חנויות כפריות נישתיות ממה שיש בווינדזור. סניף המקדונלדס הקרוב בצורה מחשידה לשער הארמון סיפק את הסחורה – נחסוך ממכם תיאורים (מעניין אם למלכה יש קרייב לצ’יפס באמצע הלילה).
איטון קולג’
לאחר שהעמסנו שומן רווי יצאנו להליכה קצרה לכיוון איטון קולג’, בית הספר המיתולוגי שסיפק לממלכה המאוחדת מספר בלתי מבוטל של ראשי ממשלה, בינהם קמרון שפרש רק לפני שנה. השמש שהפציעה לה סיפקה אווירה נעימה את חצינו עת התמזה. ניתן היה לשער שגדות הנהר, כולל מעט בתי העסק שיש פה, היו הומי אדם לו היה מדובר ביום פעיל בשנת הלימודים ולא ב-Half Term (עובדה שפרחה מראשינו לחלוטין עד שהגענו לשערי הקולג’ הסגורים).
נהר התמזה מתפצל לשניים במחוז ברקשייר, נהר הג’ובילי מצפון ונהר התמזה מדרום (השנייים חוזרים לזרום יחדיו מערבה מכאן). איטון נמצאת ממש על נהר התמזה, כאשר גני Luxmores היפים ניצבים בדיוק בין בית הספר לנהר.
חנויות ההייסטריט של איטון היו גם הן סגורות, ולמען האמת גם אילולא היו – הן לא סיפקו אטרקציה ממשית וגם לא ענו על הצורך של הלונדונית הקטנה לגלידה של טיול אחר-הצהריים, מה שהחזיר אותנו לסביבה של הטירה.
למי שיש פטיש לבית המלוכה הבריטי – יישמח לבקר בגילדהול (בניין העייריה) שאירח את החתונה האזרחית של צ’ארלס וקמילה. הבעייה היתה שקמילה היא גרושה, ומאחר שצ’ארלס הוא מלך עתידי (ולכן ראש הכנסייה האנגליקנית) לא ניתן היה לערוך טקס דתי (ואתם חשבתם שהרבנות is a bitch!).
החתונה אגב לא התקיימה בכתלי הטירה מאחר שהתקדים היה מכריח את משפחת המלוכה לאפשר טקסים אזרחיים נוספים במקום לפחות לעוד 3 שנים (תארו לעצמכם את מר וגב’ כהן מתחתנים בווינדזור לא עלינו!!), ואם חשבתם שגשם בחתונה זה נורא – נסו להתמודד עם דחיית חתונה בשל הצורך המיידי של החתן לייצג את הממלכה בהלוויתו של האפיפיור יוחנן פאולוס השני. קטסטרופלי!
ווינדזור הוא יעד חביב למי שרוצה לברוח מלונדון ולהישאר בציוויליזציה מלוכנית. בימי שני, רביעי ושישי ב-11 בבוקר מתחלף המשמר – ככה שמי שלא מעוניין להידחק בין הקהל בבקינגהאם, מומלץ שיגיע לפה וייקנה כרטיסים באינטרנט (אנחנו אגב, עדיין עמדנו בתור!)
רעיון נפלא לטיול
תודה
נחמד מאוד מאוד
עושה חשק לבקר שם