כבר מספר שנים שהלונדונים לא ביקרו בצוותא ביריד Frieze. יותר מזה, כבר מספר שנים שהלונדונים לא ממש עשו שום דבר לאור יום בלי הילדים… כן, ברור שהיו יציאות דייט נייט אלו או אחרות, ואפילו הופעות (כמו שמי שעוקב אחרי עמוד הפייס שלנו יודע), אך אלו תמיד בחסות החשיכה, כשהלונדונים הקטנים ישנים או לפחות בדרך לשם, עמוסים רגשות אשם כאילו היינו זוג ערפדים פולני.
לא עוד! העבודה של הלונדונית הקשורה לתחום האומנות נתנה ללונדונים הזדמנות נדירה לחזור לשנת 2011 ולטעום את יריד האומנות הכי מדובר בלונדון, וגם סידרה דמי כיס לבייביסיטר התורנית. פוסט שכולו אומנות!
למי שלא מכיר, Frieze החל בשנת 2003 בלונדון ע”י מגזין האומנות Frieze בשיתוף אומנים פורצי דרך (אך מוכרים פחות בזמנו) כמו דמיאן הירסט. מטרתו היתה להכיר לעולם (ולקונים פוטנציאלים) אומנים חדשים מרחבי העולם, ובעיקר להעניק להם חשיפה שאחרת לא היו מקבלים. ברור שלאורך השנים המגמה השתנתה (והמיינסטרים השתלט) ו-Frieze הפך ליריד שחובה על כל גלריה רצינית לשלוח אליו נציגות. בשנת 2011 הושק יריד הפועל במקביל – frieze masters שמציג גלריות של Old Masters (אומנים קלאסיים) והמאה העשרים, וזאת בניגוד ל-Frieze המקורי החתרני והגראנג’י, שמציג יצירות ואומנים פחות מוכרים (בעיקרון).
אז דבר ראשון התנצלות – שיקרנו. הלונדונים לא ביקרו ב-Frieze היעני מחתרתי והמגניב, בו ביקרו בשנת 2011, אלא הוזמנו דווקא לאחות הקטנה והיותר שמרנית frieze masters. וכדי להמחיש את ההבדל בצורה הטובה ביותר: אם בשנת 2011 נידב הלונדוני את כרטיס האשראי שלו לגריסה במכונה מיוחדת בתמורה לתמונה מקושקשת של מייקל לנדי (אומן שאז עוד היה יחסית פחות ממוסחר); הרי שבשנת 2018 מנדב הלונדוני את האשראי שלו למכונת כרטיס החנייה של הפארק. גדלנו. התברגנו.
אז בואו רגע נדבר ברצינות על היריד, בין אם זה Frieze או frieze masters העובדות הן די זהות: שני הירידים ממוקמים ברג’נט פארק בתוך אוהל לבן ענק שמוקם שבועות מראש; תיאלצו להיפרד מסכום כסף לא מבוטל בכדי להיכנס; כמות האנשים במיוחד אחר הצהריים היא לא נורמאלית (כ-70,000 מבקרים ביריד לאורך חמישי-ראשון שהיריד פועל); ביריד גלריות מכל העולם, עד כדי כך שזה נראה לפעמים כמו copy&paste שאינו נגמר ואפילו נתקלנו באותה יצירה פעמיים; כיום יש ירידי Frieze גם בניו יורק ובלוס אנג’לס (מתחיל השנה); בניגוד למוזיאונים אחרים בלונדון – מותר ואף רצוי לצלם.
אז מה הוא frieze masters שאלתם – ננסה לרגע לצאת מהציניות כי הרי נהיר לכולם שמדובר בדרך לסחוט עוד קצת כספים ממבקרי Frieze שכן כל יריד מצריך כרטיס כניסה משלו. לפי האתר של היריד [עם ביאורים של הלונדונים]: “frieze masters מציע פרספקטיבה עכשווית על האומנות הקלאסית הכוללת אומנים קלאסיים [או במילים אחרות מציג רק גלריות שיש להם מטיס, פיקאסו, וורהול וכיו”ב ושיכולות להרשות זאת לעצמם], באווירה אלגנטית מודרנית [בלי כל הבלאגן של היריד הרגיל] ותאורה נטראלית שלא כמו ביריד הרגיל [דהיינו, פה השקענו].”
לאט ובזהירות הלונדונים עושים את דרכם בלבירינת הגלריות, מזהים אמנים אלו או אחרים, ומנסים לנהל שיחות אומנות אינטליגנטיות עם נציגי הגלריות שלא כוללות את המילים ‘נהדר’ ‘פעם באה תנסה רק על הדף’ ו-‘ אמא, crayons יורד בכביסה?’
חשוב לציין שמי שרוצה לספוג קצת אווירה של frieze ולא בהכרח את המכה בכיס, גן הפסלים – Frieze Sculpture Park הנמצא אף הוא ברג’נט פארק, פתוח לכולם חינם אין כסף ופועל לאורך כל חודש אוקטובר (ולא רק בשבוע של Frieze). שווה ביקור (עם ילדים) אבל מאחר ואנחנו על מונה של בייביסיטר, נמנענו הפעם.
כמו בכל שנה ישנן כמה גלריות שדואגות למיצגים שכ-ו-ל-ם בעולם האומנות ידברו עליהם. ללונדוני יש מזל שהלונדונית מבינה עניין, ואנו מקפידים שלא להחמיץ את הביתן של גלרית Dickenson. הגלריה שיחזרה את גן הפסלים שהיה בחצר הבית של האמנית הבריטית ברברה הפוורת’, בדיוק כפי שהוא מוצג היום במוזיאון ברברה הפוורת’ בסיינט אייבס. הדוכן מכיל צמחייה רבה, מים זורמים וכמובן את הפסלים, כמו כן נצפו שחפים (כיאה לסיינט אייבס) ואפילו פרת משה רבנו אחת. גימיק נחמד, ובהחלט משהו שהפך את הביתן להומה אדם. ביתן נחמד נוסף מוקדש כולו לעבודותיו של האמן מאן ריי, בחסות גלרית Gagosian הידועה (לה סניפים בלונדון, ניו יורק, הונג קונג ועוד).
הלונדונים בוחרים יצירות אהובות – היא: מרלין מונרו של וורהול והקווים הצבעוניים של בריג’יט ריילי; הוא: הייוויי 1 של אלן ד’ארקנג’לו
מבחינה קולינרית, כיאה ללונדון, גם יריד Frieze לא יוצא פראייר. אבל בעוד שביריד הרגיל יש מסעדות טובות פלוס (כמו ה-Petershum Nurseries של ריצ’מונד, ה-River Cafe ו-Moro, יש גם כמה מסעדות ברמות מחיר בינונית כמו Ahi Poke). ביריד frieze masters היוקרתי המסעדות בהתאם: Locanda Locatelli (איטלקי) ו-Umu (יפני) בעלות כוכבי המישלן נמצאות בקצה האוהל, ובהחלט מהוות אטרקציה למי שמעוניין. גם Gail’s -רשת המאפיות היקרה קיבלה ייצוג יפה בכלל היריד, עם חדר אוכל מרשים וערימה של מאפים עוד יותר מרשימה.
Frieze ו-frieze masters נפתחים לארבעה ימים במהלך אוקטובר. גן הפסלים כאמור פתוח עד סוף החודש. מומלץ לרכוש כרטיסים מראש (מראש!) כאשר כרטיס משולב לשני הירידים עולה £60 וניתן לרכוש גם כרטיס לפרוויו של יום חמישי בערב. מהנה ומומלץ, בעיקר ללונדונים עם הרבה סבלנות לאומנות (ואפילו לא חובה להתנתק מהילדים שעשויים דווקא להנות מה-Frieze הרגיל).
1 thought on “On your marks… Get Set… frieze!”