קטגוריה: פיצרוביה

מי שעוקב אחרינו כבר כמה שנים יודע שהלונדונים מתרחקים מרשתות כמו אש (למעט מקדונלד’ס, מסיבות קטנות ומובנות). לכלל יש יוצא מן הכלל – רשתות שלא היו כאלה לפני זמן קצר, ושאנו ‘זכינו’ לראות אותן גדלות מסניף או שניים לכדי משהו גדול יותר – מקבלות מאיתנו פירגון (כל עוד הרשת לא הרסה את המוצר המוגמר).   רשת האוכל היפני Bone Daddies היא אחת כזאת. שביקרנו בפלאש אנד באנס בשנת 2015, היא עוד הייתה סניף בודד בסוהו, עם סניף נוסף של רשת האם Bone Daddies וסניף אחר מעל ה-Wholefoods בקנזינגטון. היום לרשת יש שני סניפים (קובנט גרדן ופיצרוביה, סוהו נסגר), ול-Bone Daddies…

מי שעוקב אחרי הלונדונים כבר מזמן הבין שהחולשה המשותפת שלנו לסושי טוב עלתה לנו רבות במהלך השנים שחלפו. לכן, ברור לכולם שהלונדונים לא יסתפקו בלחלוף על פני סדנת הסושי בפיצרוביה, מקום אותנטי ובתולי שעוד לא נקבר תחת ערימה של ביקורות טובות הגורמות לטובים שבמוסדות לנפח מחירים. אחרי שלושה שבועות של מחלות ילדים, נני סרבנית-בייביסטר, ודחיות אנחנו סוף סוף שם – Sushi Atelier בפיצרוביה. .

בלונדון, סצנת האוכל של 2017 (לפחות לפי טיים אאוט) תהיה של גבינות. גבינות?? הגבנו בפליאה, לאור העובדה שבירת הממלכה כבר שנים בקטע בריאותי משהו – קשה לראות את חובבי הברנז’ה הלונדונים עפים על Cheeseboard משובח או חוגגים ניצחון עם סיר פונדו. ובכ”ז אם נסקור את שבע השנים שאנחנו פה (מה כמה???) כבר ראינו אסייתי, יפני, טאפאס, מסעדות ללא בוקינג, רנסאנס ההמבורג, אוטולנגיאני-ישראליני, קוריאני, שוב יפני, ויגאן (טבעוני), ו… כן אז למה שלא יהיה גם גבינה? מכל הטרנדים לעיל, טרנד שמעולם לא ראה שובע, במיוחד בסוהו גבול צ’יינה טאון, הוא האוכל הסיני-טיוואני, ובמיוחד הבאו (“באו-זה” בסינית). אז מי שלא יודע מה…

 מזה שבוע שהלונדונית הקטנה החלה לטעום מזון מן הצומח, וכהורים גאים ומרוגשים (“תראו היא לא יורקת את זה!!”) הרי שמזה אותו שבוע אנו חורשים את שוקי האיכרים המקומיים כדי למצוא את הגזר המתוק ביותר … התפוח שאין בו טיפת חמיצות … הקישוא המושלם … והכל צריך להיות אורגני כמובן. המסע הפעם הוביל אותנו למרליבון, אחד המחוזות החביבים עליה, שם תמצאו בבוקר יום א’ את אחד משוקי האיכרים הגדולים ביותר באיזור (המקומיים בצפון לונדון בד”כ קטנים באופן יחסי ומורכבים ממספר קטן של דוכנים). שמש מפנקת (התחזית הבטיחה לנו עד 15:00) והליכה דרך רג’נט פארק (כולל עצירה למרוח קרם שיזוף על האף) יצרו…

ההחלטה לסעוד ב-Honey & Co – המסעדה הים תיכונית עטורת השבחים של יוצאי אוטולנגי – נפלה כבר מזמן. הוא מתלהב מהאפשרות לאכול חומוס ושווארמה שאינם לבנונים או טורקיים (בהתאמה) והיא ‘מוכנה הייתה לנסות’… מאחר שהמקום קטן/סגור ביום א’/נמצא ברחוב Warren הממוקם בצורה לא נוחה עבורנו בקצה הצפוני של פיצרוביה – עד עתה ההחלטה לפקוד את המקום נותרה תיאורטית. רק בשישי האחרון, בשעה מוזרה לאוכל לכל הדעות (“Linner” בין Lunch ל-Dinner), התחלנו בהייק מכיוון סוהו לפאתי פיצרוביה, בכדי לנסות את הפלא הישראלי עליו כולם מדברים.