ביקור חולין בצפון מזרח העיר, בצהריי יום ראשון, הביא אותנו לשוטטות לא אופיינית ב-Hackney. שכונה מזרח לונדונית זו צברה בשנים האחרונות מוניטין של מעוז אופנתי – אומנתי, כאשר בניגוד למזרח הדרומי יותר – יחד עם אוכלוסיית ההיפסטרים ניתן למצוא בהקני גם חבר’ה כמוכם וכמוני.
במבט ראשון, ואולי זה היה רק מזג האוויר האפור שהכה בניגוד לתחזית, השכונה נראתה מנומנמת למדי, עם ארכיטקטורה של פרוור בריטי טיפוסי משובץ בבנייני אבן כבדים, לצד אי אלו מבנים תעשייתיים, לופטים וסטודיוס…
ההליכה הובילה אותנו לרחוב Broadway Market – מקום אותו הלונדונית כבר מזמן סימנה כיעד לביקור. הרחוב עצמו מתאפיין בבתי קפה וברים מאאגניבים כאשר אוכלוסית ההיפסטרים של הקני, שהתחבאה לה עד עתה ברחובות צדדים, מסתמנת פה כרוב השולט. ייתכן שה’קולים’ של הקני מוותרים על בנייני האבן ושווארמיות ה’חלאל’ של הרחובות הראשיים ומתנקזים להם למיני וויליאמסבורג בלב השכונה.
למרות הבאזזז שאולי החדרנו בהקדמה, כנראה שאת ה-weekend market עצמו החמצנו. בהליכה של ראשון אחה”צ – ואולי תרם גם מזג האוויר שהדיר את המבקרים מהרחובות – לא ראינו דוכנים, ביתנים, רוכלים או למעשה כל סממן של שוק זה או אחר… נכון, האווירה ברחוב הוסיפה להיות הומה כשהפאנטר’ס נשפכו מהפאבים לתוך המדרכות המבריקות של רחוב ברודווי מרקט, יחד עם זאת הרגשנו שפספסנו משהו.
אם יש מקום שהיא מאד אוהבת לאהוב במזרח לונדון זה ‘שוק הפרחים של קולומביה רואד’. המחשבה שגורמת לו לנדודי שינה: היטלטלות של 45 דק’ בין אוטובוסים שמסתיימת בהידחסות בין המוני אנשים רק כדי למצוא מציאה של זרים מרהיבים, פיונים או טוליפים וסחלבים ב-7 £, משום מה גורמת לה נחת. ולכן לא היה ספק כשראתה את עוברי האורח המצפינים עם זרי הפרחים העטופים בנייר החום הפשוט – היעד הבא נקבע: הולכים דרומה לעשות דילים של סוף יום בשוק הפרחים!
מעניין לציין שהקני ניחנת במסלולי אופניים רבים ואת הדרך שעשינו ברגל אפשר בקלות לעשות עם זוג אופני ‘בוריס’ שניתן לשכור. Hagerston Park משך את עיניו כשראה בו מסלול מכשולי עפר מיוחד לרכיבת אופניים.. next time!
Columbia Road Market הוא מקום שכבר פקדנו במספר בקרי יום ראשון, ויש לציין שהאווירה של הבוקר או של סוף היום שונה בתכלית.
בבוקרו של יום א’ מדובר באחד המקומות היותר מעניינים וצבעוניים במזרח העיר – משהו סטייל שוק הטוליפים באמסטרדם במבטא קוקני להפליא. בסוף היום לעומת זאת, הרוכלים (שעדיין מדברים ‘קוקנית’) מנסים להיפטר מכמה שיותר סחורה – והמחירים הנמוכים גם ככה צונחים לתהומות חדשים (אבל גם ההיצע מצומצם בהתאם).
באחת מהפעמים הקודמות שביקרנו במקום עם הזוג הגרמני-צרפתי שמאז כבר הספיק לשוב לסינגפור, הפכנו את הבוקר בקלומביה לבילוי: הבנים חיכו ושתו בירה קרה בפאב צדדי בזמן שהבנות העמיסו כמות של פרחים כאילו לפחות יש לנו חממה בחצר האחורית. הביקור הנ”ל היה יכול להיות מושלם אלמלא היא צנחה בעילפון בין רבבות האנשים שפקדו את המקום, מה שגרם לגרמניה להתקף חרדה (בכל זאת היה מדובר ביום שרבי ולא אופייני לאיזור).
לאחר השיטוט דאשתקד התיישבנו לנו כדי להירגע ב-Campania, בר-מסעדה ספרדי קטלוני שמגיש תפריט משתנה המאופיין בעיקר ב”Fry Ups” בשעות הבוקר וטאפאס בצהריים. השעה היתה עוד יחסית מוקדמת מה שלא הפריע לזוג האירופאי להתחיל עם טאפאסים ונקנינים, ולבחור שככל הנראה סובל מבעיית שתייה קלה וברת טיפול, לוותר על הבירה החמישית ולעבור ליין לבן צונן.. בכ”ז יום שרבי…
ונחזור להווה – לקולות השיר “זה לא כל כך נעים לראות שוק סגור” היא החליטה ללכת על זר פיוני זול במיוחד (“two for a fiver”) ווויתרה על זרי השושנים בעלות של פאונד – ממש מחירי סוף עונה… הבעיה היחידה בה נתקלים בד”כ לאחר ביקור במקום הוא הצורך לסחוב את כל הטובין בנסיעה מתישה חזרה הביתה. קו 55 שהוא בערך הדרך היחידה להגיע ישירות לקולומביה רואד יוביל אתכם רק עד אוקספורד סירקס ומשם צריך כבר למצוא את הדרך חזרה באמצעים המקובלים, easier said than done אם סוחבים ערימות של פרחים צמאים.
אגב – לחובבי הקניות – קולומביה רואד מציעה גם מקבץ מצומצם של חנויות עתיקות, עיצוב, בגדים, ואפילו שתי חנויות של כדים ועציצים ממולחות במיוחד שראו את הפוטנציאל לצד שוק פרחים! חוץ מ-Campania שהזכרנו, עוד מספר בתי קפה וברים מרוכזים בעיקר בסוף השוק (הקצה הצפון-מזרחי) מה שמאפשר לחבר את הביקור לחוויית flowers-breakfast או flowers-alcohol, תלוי מאיזה איזור של כדוה”א אתם מגיעים 🙂
לסיכום החוויה: 3 כוכבים לברודווי ; 5 כוכבים לקולומביה רואד, ואנחנו ממצעים:
3 thoughts on “Hangin’ in Hackney”