זום זום זום עולה הזמר…

קשה להפריד בין הלונדונים לבין הדבש שלהם. בין אם על פרוסת חלה או בטקס התה הלילי, אנחנו מאד אוהבים את הנוזל הצהבהב המתוק. יותר ממה שאנחנו אוהבים דבש אנחנו אוהבים דבש מקומי, כזה שלא “זכה” להימהל/להתערבב/להיהרס בשם ה-“mass production” והגלובליזציה. אנחנו אוהבים דבש ארצישראלי מאד, ושזה לא נמצא זמין – נלך את האקסטרא מייל (אכן, לא סופרים פה בק”מ) בשביל למצוא דבש אנגלי מקומי עצמאי.
אז לאור העובדה שעוד לא הולכים פה לשום מקום עדיין, החלטנו לשתף אתכם בכל הסודות שלנו על הדבש האנגלי “האמיתי”, הדבורים הבריטיות, קצת היסטוריה, מוצרים ייחודיים וקשר אישי.
* נקודת סדר – המקצוע ייקרא ע”ג דפי הבלוג הזה כוורן ולא דבוראי, ומי שיש לו אי אלו השגות – מוזמן לפתוח את הנושא לדיון עם אביו של הלונדוני (שישמח להתווכח על כך).

 

דבורה בלונדון

 

מאיה הלונדונית בפעולה


 

היסטוריה קצרצרה

מסורת רדיית הדבש בבריטניה מפותחת וענפה כמעט כמו הוויכוח עתיק היומין האם הדבורים האנגליות הן ילידות של האיים הבריטים או מהגרות אירופאיות. אגודת הכוורנים הבריטיים (BBKA) הוקמה ב-1874, ופועלת עד היום. היא שמה דגש על פיתוח מודעות לחשיבות ענף המכוורת בבריטניה, הן מבחינת ייצור הדבש ויותר מכך לצורכי האבקה (פוליניזציה) החיונית לחקלאות הבריטית, שנשענת במיוחד על מטעים ופרחים. האגודה קידמה את ענף המכוורת ושמרה על הכוורנים לאורך השנים, במיוחד במלחמות העולם. בתקופת הצנע השתכנעה הממשלה הבריטית לתת לכוורנים הקצעה מוגדלת של סוכר, ההכרחי להליך רדיית הדבש (לרוב מוחלף הדבש בסוכר כדי שהכוורת תוכל להמשיך ולהתקיים).
עם השנים, אחוז התמותה של הדבורים הבריטיות עלה בדומה למגמה העולמית: בשנות התשעים הגיעה לאי המזיק ה-Varroa mite שגרם לירידה חדה באוכלוסיית הדבורים ובשנות האלפיים עם התפתחות חומרי ההדברה. אם לפני 80 שנה נרשמו באיים הבריטים 26 זנים של דבורי דבש, היום שניים נכחדו, וששה נמצאים באיזורים קטנים מאד. למרות מאמצים של ה-BBKA להכשיר כוורנים צעירים, לקדם את הענף בחקיקה ולפתח כוורנים קיימים, הדבש האנגלי יקר ופחות זמין. הסופרמרקטים מקבלים גישה לדבש אירופאי זול יותר (למשל מרומניה) והדבש האנגלי הייחודי הופך לנחלת יודעי דבש בלבד.

 

הדבורה השחורה האנגליה כמעט נכחדהי

 

כמעט נכחדה – דבורה שחורה אנגלייה

 

האם אפשר לגדל דבורים בלונדון?

כן! לונדון מציעה יתרונות רבים על פני הכפר בגידול דבורים. האקלים של הבירה העמוסה, חמים יותר ועונת הפרחים מתחילה מוקדם יותר ומסתיימת מאוחר יותר. יש יותר פרחים בשל ריבוי גנים ופארקים, ואין חשש מחומרי הדברה.
למעשה, באופן מפתיע כוורות ניתן למצוא כמעט בכל גני ה-Royal Parks, בינהם Hyde Park, Regent’s Park ועוד. The Royal Parks Pollinator Strategy הוא מסמך שמראה שהגנים המלכותיים מקדמים את גידול הדבורים לצרכי האבקה, ובו מפורטת האסטרטגיה של הגנים לשמירה על דבורי הדבש.
בחורשות ובפארקים רבים תמצאו דבורים חבויות בלב העיר: ב-Hampstead Heath יש כוורות, ב-Temple Garden, בחורשה של הפארק האולימפי – שהיא בעצם Hackney Marshes שגם מפיקות דבש, ב-Docwra’s Wood של King Henry Garden מציעים לגדל ולאמץ מכוורות, ב-Kew Gardens יש גן שלם עם פרחים שדבורים אוהבות כולל מיצג המדמה נקודת מבט של דבורה, בחורשות של טוטנהאם, ב-Kennington Park, וכאמור ב-Regent’s Park תמצאו כוורות שמפיקות כמות קטנה של דבש כל שנה, וכן קורסים לכוורנות (על כך בהמשך). יוזמה מעניינת בשם Urban Bees של שני כוורנים צעירים, בריאן מקולום ואליסון בנג’מין (שהיא גם עיתונאית ב-Guardian), שמה לה למטרה לפתח כוורנות עירונית. הם כתבו ספרים, מעבירים קורסים וכן מרכזים חומר רב באתר שלהם.

הכוורת בגני קיו לונדון

 

מבנה הכוורת של גני קיו


 

אבל לא רק בפארקים. למעשה, עובדה מפתיעה – לונדון היא העיר עם ריכוז הדבורים הכי צפוף באירופה: Queen Elizabeth Rooftop Park הנמצא בסאות’בנק, הגג של מלון St. Ermin’s בקרבת Saint James Park הגינה ב-Natural History Museum, ואפילו על הגג של בית התה המפורסם Fortnum & Mason – כולם מכילים כוורות דבורים. תתפלאו לגלות כמה דבש בעצם אפשר למצוא בלונדון.

 

כוורות דבורים באנגליה

 

כוורת על הגג של פורטנם ומייסון


 

דבש הכל דבש

  • The London Honey Company
  • ב-1999 סטיב בנבאו, צלם עיתונות בעברו, התגעגע אל שורשיו מ-Shropshire והחליט להביא קצת מחיי הכפר לבירה. הוא התקין כוורות של דבורים על גג ביתו בטאוור ברידג’. דבורים עירוניות היה דבר שלא נשמע כמותו באותה תקופה, וסטיב היה חלוץ בהפקת דבש טבעי טהור בלב העיר, The London Honey Company נוסדה.
    במהרה, המוצרים של סטיב הוזמנו במקומות אייקוניים בבירה, כמו: Fortnum & Mason ומוזיאון ה-Tate. חלת הדבש של החברה, שהפכה לשם דבר, נמצאת באופן קבוע במטבחים של שפים כמו אנג’לה הרטנט, מרכוס ורינג וסקיי גינגל.
    עם הזמן הדבש העוקצני הלונדוני התרחב, והיום לחברה יש דבורי דבש ברחבי אנגליה. הם גם משתמשים בדבש של מגדלים עצמאיים אחרים. החברה מציעה חלות דבש, דבש טהור, נרות מדונג וכן קורסים בכוורנות. https://thelondonhoneycompany.co.uk/

  • Hiver
  • כאשר האנה רודס עבדה במבשלת בירה בוטיקית, היא נתקלה במוצרי דבש על המדף של Cornercopia המיתולוגית בבריקסטון ווילג’ מרקט. היא התחילה לחקור את נושא השילוב בין בירה לדבש, וכך עלה לה רעיון לשלב את תהליך הפקת הבירה עם דבש ולא כתוספת תמציות טעם, שעושות את “בירות הדבש” למתוקות מדי. המתכון שהיא פיתחה ל-IPA דבש, נולד לאחר שבדקה אותו מספר רב של פעמים, ובספטמבר 2013 אחותה עזרה לה במשלוחי בירה ל-10 לקוחות בלבד.
    כיום מוצרי המבשלה הקטנה נמכרים באלפי מוקדים בבריטניה, היא משתמשת בדבש של כוורנים בריטים בלבד מתוך כוונה לתמוך בקהילה המקומית, וכן תורמת 10% מהרווחים לארגוני צדקה בתחום האבקה. כמו כן, Hiver תומכת בימי שתילה של פרחי בר, המאורגנים על ידי ארגונים כמו איגוד הדבורים בלונדון.
    והבירה? הלונדוני מעיד שיש לה פאנץ’ מצקצק, והיא לא מתוקה מאד אבל יש בה מתיקות. סה”כ לא זולה כמו מותגים אחרים, אבל מרעננת ומעולה!
    ל-Hiver שלוש בירות: בלונד, IPA ו-Ale שהיא יותר כהה ומרירה. https://www.hiverbeers.com/

  • The Hive Honeyshop
  • ג’יימס המיל התעסק עם דבורים כבר מגיל חמש. למעשה, כוורנות עברה במשפחתו בשלושת הדורות האחרונים, מאז 1924. משפחתו רקחה קרמים, שיקויים, משחות וקוסמטיקה מהדבורים שלהם. שפע של מתכוני בריאות ותרופות, שנמצאו מוצלחים במיוחד, הועברו בין בן משפחה למשנהו. מסורת זו נמשכת עד היום, אולם ב-1992, בעצת חבריו שניסו את התכשירים, פתח ג’יימס את החנות הראשונה למכירת התוצרת המשפחתית. לפני שנה סגרה המשפחה את החנות שהיתה ממוקמת בדרום לונדון, ועברה למכירה אונליין בלבד. הכוורות עצמן מצויות ב-Surrey מחוץ ללונדון. https://thehivehoneyshop.co.uk/

     

    בירת דבש באנגליה

     

    הלונדונים מבקרים ב-Hiver

     

    הכוורן מ-Regent’s Park

    בין מרליבון לקמדן, תמצאו את אחד הפארקים היפים ביותר לדעתנו בלונדון, אם לא בעולם כולו. ריג’נט’ס פארק הוא המקום האחרון בו הייתם מצפים למצוא כוורות, בין רבבות המבקרים הפוקדים אותו, אולם שם בדיוק ניתן למצוא את טובי מייסון – אחד האנשים הכי עסוקים בלונדון.
    ריג’נט’ס מגוון מאד מבחינת הצמחייה שלו, וכן פרחי הנוי והבר המצויים בפארק. גיוון זה מספק כר הזנה מעולה לדבורים של טובי. “אין פארק יותר ייחודי בעולם מבחינת גזעי (הפרחים) הנדירים והלא שגרתיים שלו, שטחים פתוחים וסגורים, איזורים עם גינון מהוקצע אל מול חורשות מוזנחות, שטחים ספורטיביים ואיזורים לעצלנים. זה בית נפלא לדבורים מכיוון שיש בו כל כך הרבה פרחים ועצים, וכמו רוב פארקי העיר, הוא נקי מחומרי הדברה.”
    מגוון זה מאפשר לדבורי ריג’נט’ס פארק להישאר ברדיוס של שלושה מיילים (4.8 ק”מ). והשילוב הייחודי הזה של צמחים ועצים מוליד דבש טעים במיוחד.

    חקלאים מעדיפים ייבול מסוג אחד, וטובי מאמין שזהו מתכון לדבש תפל. לא רק שהדבש העירוני טעים יותר לטענתו גם תנובת הדבש בעיר גבוהה יותר, מכיוון שהדבורים לא צריכות לנסוע רחוק מדי כדי למצוא צוף. “יש יותר משמונה עצי טיליה (Lime) בטווח של מאה מטר מהכוורות שלי”, הוא מסביר למגזין Britian. טעם הדבש הוא זיקוק של כל הפרחים שהדבורים ביקרו בהם; לחלק מהדבש טעם חזק, לחלק אחר טעם עדין. מיקום הכוורת משחק תפקיד מפתח לפי טובי: “אם לרדיוס של שלושה או ארבעה מיילים יש ייבול מסוג אחד, אז זה כל מה שהדבורה מקבלת לאכול, וכתוצאה מכך יש טעם עדין, מעט תפל. אם הדבורים ניזונות מליגוסטרום, הדבש יהיה מר. עצי טיליה (Lime) נותנים לדבש טעם קליל ופרחוני. כשאתם טועמים את דבש הפארק שלי – אתם עשויים להרגיש בטעם אשכוליות, פרח האלדר, ליים, נענע וורדים למשל. העונה גם היא משפיעה על הטעם. כשמתקרבים לשלהי הקיץ, הדבש כהה ומלוח יותר. ”

    טובי בודק בקביעות שהדבורים שלו שמחות. יש מעל 40 מושבות הפרושות על פני ארבעה אתרים במיקומים סודיים סביב ריג’נטס פארק . נפח הדבש ממושבות כה רבות אומר שטובי הוא למעשה חקלאי דבורים ולא כוורן. (באנגליה חקלאי דבורים הוא ההגדרה של כוורן מקצועי, ואילו המונח כוורן או דבוראי משמש לתיאור מישהו שזה ההובי שלו).

    הדבש נמכר במקומות ספציפיים מאד בקרבת הפארק או אונליין באתר שהוא למעשה טופס תשלום ותו לא. הלונדונים שניסו את הדבש לא אחת יכולים להעיד שמדובר באחד מהדבשים האנגלים המשובחים ביותר. בתקופת האביב הדבש אוזל מהר מאד, מאחר שרבים מאמינים שהעובדה שמקורו בצמחייה עירונות עוזרת לפתח תכונות הנוגדות את ה-Hayfever (קדחת השחת), ממנה סובלים לונדונים רבים.

     

    דבש ריג'נטס פארק

     

    זהב טהור – דבש ריג’נט פארק

     

     

    דבורה באנגליה

     

    דבורה בשדה לבנדר מחוץ ללונדון

     

    לא רק ריג’נטס פארק מייצר דבש עצמאי בכמות מוגבלת. ה-Hackney Marshes Honey נמכר בשוק האיכרים של Stock Newington בכמות קטנה, ולעיתים אפשר למצוא אותו גם ב-Fortnum & Mason.
    בהיבט היותר אינדי-מסחרי ניתן למצוא את פול וכריס שהתחילו את ה-Black Bee Honey לפני שבע שנים כתחביב, ומאוחר יותר החליטו על הסבת קריירה עם מימון המונים שהצליח מעבר למצופה. החברה התחילה בגידול דבש שמקורו בדבורה הבריטית השחורה, זן דבורים שעד לפני כעשור עמד בפני הכחדה. כיום יש להם מבחר מוצלח כולל דבש Heather (פרח ה-Calluna שמצוי בעיקר בסקוטלנד שמכונה “המנוקה הבריטי”, לאור תכונותיו הטובות, בדומה לדבש ה-Manuka הניוזלנדי היקר) מאקסמות’. הם גם מקטלגים את הדבש לפי עונות, ובקרוב מוציאים סדרת דבש מכוורות לונדוניות. ניתן להזמין מהם ישירות מאתר Black Bee Honey.
    הלונדונים הזמינו מהם בתחילת דרכם דרך אמזון ולא התאכזבו, ונזכרנו בהם בעקבות הפוסט הזה.

    דבש אנגלי טהור בלונדון

     

    עצמאיים בשטח. בלאק-בי

     

    דבש אנגלי מסחרי

     

    יצרנים אנגלים גדולים יותר

     

    אז כן, גיליתם שקשה להפריד בין הלונדונים והדבש שלהם. הלונדוני הוא נכד לכוורן מדופלם מעמק יזרעאל, שהיה שולח אותו עם צנצנות דבש לחלק לכל מאן דהוא. מסורת הדבש הבריטי לא מאכזבת כמו בכל דבר באי הבריטי שמערב מסורת וותיקה. דבש אנגלי מריג’נטס פארק הוא אומנם קשה להשגה אבל אם מתאמצים אפשר גם בסופרמרקטים למצוא דבש על טהרת האנגלי של ה-Littleover Apiaries, מדרבישייר, או Hilltop Honey שגם הוא עסק משפחתי משרופשייר. Scottish Heather Honey הוא גם מצרך נדיר שיעלה קצת יותר, ואפילו נפזול מערבה לדבש קורני – דבש שסחבנו במיוחד מהטיול בקורנוול שמיוצר ונמכר באופן מקומי בלבד.
    אין ספק שבכל הנוגע לדבש בשביל איכות צריך להתאמץ.
     

    סבא של הלונדוני, משה'ל דיטל, כוורן בקיבוץ יפעת, שנות השמונים

     

    משה’ל דיטל, עמק יזרעאל


     

    קרדיט צילומים:

     

    • תמונת דבש ריג’נטס פארק באדיבות Rate My Honey
    • דבורה שחורה בתוך ים של אבקנים – Suffolk, צילם: Dean Morley
    • מעוף הדבורה ב-Pegwell Bay, Kent, צילם: Robert Elsmore
    • מבט מלמטה, הכוורת בגני קיו, צילם: John Briody

     

    Author: הלונדונים

    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *