המדריך לגנן המתחיל (Kew Gardens)

אחרי שלושה שבועות שהשמש סרבה להפציע, אפילו הוא נשבר. זניחת הדסק שלו בעבודה בשביל 15 דק’ של שמש חיוורת בתוך טמפרטורה מקפיאה של 0 מעלות, לא תרמה לשפיות הנפשית, ואחרי שכמה חברים גם שלחו לו לינק למנורה שמדמה אור שמש, היה ברור שאם יש ולו פתח קטנטן להשתזף מעבר לצבע הקיר שתפסנו – הרי שבסופה”ש אנו נהיה ב-outdoors.

אז נכון ש-4 מעלות זה לא בדיוק מזג אוויר בשביל חופי תל אביב, אבל השמיים זרועי ענני הכבשה הלבנים, והתחזית המעודדת לסופה”ש – שלחו אותנו ל’מסע’ של 40 דקות ב-London Overground, כדי להגיע לטיול של צהריי יום שבת בגני Kew.

כבר שנים שאנחנו רוצים להדרים לריצ’מונד, נפת ה-suburbיה הלונדונית לעשירים בלבד, בכדי לפקוד את הגנים הבוטנים המלכותיים שמשתרעים על כ-1,090 דונם. הסיבה הרשמית לביקור היה חלון הזדמנויות קטן לתפוס שתי ציפורים במכה אחת: תערוכת סחלבים מדוברת שמסתיימת בתחילת מרץ, ומיטב יצירות הפסלים של דיוויד נאש, שיהיו זרועים ברחבי הגנים עד ה-14 באפריל.

הירידה מהרכבת העילית בתחנת Kew Gardens (כביכול 10 דק’ הליכה מהגנים, אבל לא אם עוקבים אחרי השילוט שכנראה נועד למנוע מהתיירים לצעוד דרך רחוב בתי היוקרה), מביאה ל’מיני עיירה’ ציורית שנראית כאילו קפאה מלונדון של שנות השבעים. הכל פה הוא תחת ה-theme הבוטני, עם חממות וחנויות פרחים בין בתי קפה וחנויות לממכר אוכל בריא או אורגני.

הכניסה לגנים תעלה כ-14.5 £ (מבלי לכלול תרומה אופציונלית של 1.5 £ לשימור ושיפור המקום). בכניסה קיבלנו מפה של המתחם, שגרמה לנו להבין כי היום נצליח לכסות אולי כרבע מהשטח, אלא אם כן נעלה על הרכבת הגריאטרית שמקיפה את הגן (not !!!). החלטנו להתמקד במוקדים שסומנו כ”seasonal highlights” תוך הבטחה לחזור ולכסות את השאר באביב.

התחנה הראשונה – תערוכת הסחלבים ש”הושתלה” בחממת הקקטוסים – ה- Princess of Wales Conservatory. המקום לח וחמים לא רק בשל האקלים אלא גם בזכות כמות המבקרים שמעיקה על צילומי הסחלבים עצמם. התערוכה מרשימה והסחלבים יפים ומגוונים, אם כי הוא (בהיותו ידוע כ’לוחש לסחלבים’ של משק ביתנו) מכריז שהוא ‘לא נפל מהכיסא’.

 התערוכה כוללת המון זנים וסוגים של סחלבים בשלל צבעים וגדלים שונים. זנים שמעולם לא נתקלנו בהם, בין היתר: דמויי דבורה, בצבעים עזים, בדוגמאות מנומרות וכו’. הסחלבים מסודרים לפי צבעים ובסידורים מרשימים: עמודים של סחלבים, עציצי ענק, סחלבים תלויים מהתקרה ומטפסים על קירות, סחלבים צפים על פני המים – המשתלבים עם חבצלות המים באגם המרכזי, וכן קשתות סחלבים שניתן להצטלם מתחתן, על רק שאר המבקרים כמובן.

חשוב לציין (ולהזהיר) שהאנגלים, במיוחד במצב בו הם צריכים לנוע בשביל מוגדר כעדר, יכולים להיות ‘קרציות’ בצורה בלתי רגילה, ולאחר כארבעים דקות התחלנו לפתח חוסר סבלנות למקום. קריאות ה-“oh lovely orchid” במבטא כבד הספיקו לנו, וחוסר היכולת להצטלם לבד על רקע הסחלבים הצליח להבריח אפילו אותה, הסבלנית מבין השניים.

בהמשך, שמנו את פעמו לכיוונה של ה-Munch Box, אחת הקנטינות במקום, כשהמטרה: קנייה של שתייה כדי לשבת בשמש ולאכול סוףסוף את גליל הפרינגלס שהוברח למתחם מתחת למעיל שלו (אנחנו סתם מלודרמטיים, אפשר להכניס אפילו בירה…). לאחר כ-10 דקות בשמש הקרירה, והליכה במעגלים תודות ליכולות הניווט המופלאות שלה, החלטנו ללכת בעקבות שלל פסלי הענק של האומן David Nash (לא יכלו לשים את כולם באותו איזור?!)

נאש מפסל יצירות סביבתיות מחומרי גלם טבעיים (עץ, פחם, גזעים וכו’). שמשתלבים היטב עם הנוף של הגנים: פסל עץ דמוי סחלב בחזית תערוכת הסחלבים, פסלי עץ מרשימים פזורים במרחבי הגן, פסלים דמויים פרחים בחממות השונות ואף תערוכה המתארת את תהליך היצירה של האומן ומציגה סקיצות ודגמים מוקטנים. למכורים בלבד או בעליהם ‘השפוטים’. מרתק 🙂

לאחר המרדף אחרי דיוויד הפסל הספקנו לבקר גם במשעול ה-Holly Walk (שאמור היה להראות שיחי צינית) ובשביל ה-Witch Hazel (צמח מרפא שבעברית נקרא הממליס) – שתיהן אטרקציות עונתיות לחורף שנתגלו כמאכזבות, נוכח העובדה שהצלחנו למצוא אולי שיח בודד. יחד עם זאת, ההליכה הובילה אותנו ל-“tree top” מבנה גשר מברזל שמאפשר הליכה קצרה בגובה צמרות העצים (לא לדאוג – יש מעלית).

ביקור אחרון בחממת ה-Temperate House שמציגה זני צמחים מסוגי אקלים שונים דווקא הפתיע לטובה, גם לאור מיעוט האנשים בחממה וגם לאור זנים מעניינים ויפים. לא ידענו שאנחנו כאלה חובבי בוטניקה, בחיינו!

השעה כבר מאוחרת והשמש החלשה שוקעת, ואנו שמים את פעמינו לכיוון היציאה של הפארק, לא לפני שנספיק לראות ולצלם עוד כמה פסלים של דיוויד נאש – אם רק הזוג הסיני המבוגר יועיל לצאת מהפריים…
בגני Kew אטרקציות רבות שפספסנו הפעם, בין היתר היינו רוצים לראות את הגן היפני והפגודה הגבוהה שבקצה הפארק, גן האזלאות שהומלץ על ידי הוריו (אך כנראה פורח רק באביב) ואפילו לפקוד את שמורת חיות הבר שנמצאת בצפון-מערב הפארק בצמוד לנהר.