אז מה בעצם הסיפור של הורד האנגלי, מדוע הפך הפרח האדום לסמל של המדינה? באיזה הקשר “נלחמו הוורדים” ואיפה אפשר למצוא אותם בלונדון? הלונדונים צוללים איתכם לפוסט פרחוני עם כל העובדות על הפרח הכי מזוהה עם אנגליה. ועם המון תמונות 🙂
אז – stop and smell the roses…
אז – stop and smell the roses…
וורד בצבע לנקסטר, דווקא בעיר יורק
היסטוריה
הכל מתחיל עם ורד הטיודור הפרחוני המסורתי של אנגליה, הוא התג ההרלדי של בית טיודור, שאיחד את בית לנקסטר ואת בית יורק. ורד טיודור מורכב מחמישה עלי כותרת פנימיים לבנים, המייצגים את בית יורק, וחמישה עלי כותרת אדומים חיצוניים המייצגים את בית לנקסטר.
ב-1485 הנרי השביעי ניצח את ריצ’רד השלישי בקרב בוסוורת’ והביא לסוף את מלחמת האזרחים שזכתה לכינוי “מלחמות השושנים” בעברית בין בית לנקסטר (הוורד האדום) ובית יורק (הוורד הלבן). אמו של הנרי הייתה מרגרט בופור מבית לנקסטר; והוא נישא לאליזבת מיורק – והוורד החדש, הומצאה על ידו, כהרלדיקה של בית טיודור החדש שיעמוד במשך 120 השנים הבאות.
אגב, לתשומת הקורא אבשלום קור – התרגום הישראלי שגוי שכן rose מתורגם “ורד”, והמלחמה לפיכך צריכה להיות “מלחמת הוורדים”. אבל לא נתקטנן עכשיו.
ב-1485 הנרי השביעי ניצח את ריצ’רד השלישי בקרב בוסוורת’ והביא לסוף את מלחמת האזרחים שזכתה לכינוי “מלחמות השושנים” בעברית בין בית לנקסטר (הוורד האדום) ובית יורק (הוורד הלבן). אמו של הנרי הייתה מרגרט בופור מבית לנקסטר; והוא נישא לאליזבת מיורק – והוורד החדש, הומצאה על ידו, כהרלדיקה של בית טיודור החדש שיעמוד במשך 120 השנים הבאות.
אגב, לתשומת הקורא אבשלום קור – התרגום הישראלי שגוי שכן rose מתורגם “ורד”, והמלחמה לפיכך צריכה להיות “מלחמת הוורדים”. אבל לא נתקטנן עכשיו.
ורד טיודור בגני קיו
אבל אפילו עוד לפני בית טיודור, הוורד בתרבות הנוצרית מזוהה עם מריה הבתולה, וציורים רבים מתקופת הרנסאנס מראים אותה בגן ורדים, או עם ורד ביד. הדוגמה (dogma) לפיה בתולה = ורד עברה למלכה אליזבת’ הראשונה, שנקראה בפי רבים “המלכה הבתולה” לאור העובדה שלא נישאה מעולם. הסברה ההיסטורית היא שאליזבת’, נכדתו של אותו הנרי השביעי, שרצתה לטפח תדמית אלוהית משהו, ידעה על הקשר בין הוורד לבתולה ולכן אימצה את הוורד כסמל המגן שלה. בפורטרטים רבים אליזבת’ מופיעה עם “ורד הכלב” בצבע לבן.
במרוצת השנים הוורד האנגלי קיבל מעמד מיוחד בפולקלור והליריקה האנגלית, כאשר משוררים אנגליים נודעים דוגמת ריצ’ארד לובלייס הקדישו לו שירים. המשורר הסקוטי רוברט ברנס כתב את A Red, Red Rose, ואילו הפוליטיקאי ומשורר אדמונד וולר, שהיה שותף לניסיון ההפיכה הכושל של צ’ארלס הראשון, השתגע בשל אהבה נכזבת לליידי דורות’י סידני, וכתב לה שיר בשם Go, Lovely Rose.
גם שייקספיר המחזאי הנודע מזכיר את הוורד לא אחת במחזותיו, דבר שקסם למלחין רוג’ר קווילר שהלחין חמש יצירות על הוורד, בינהם את זו של וולר. וויליאם בלייק כתב את The Sick Rose, שיר שקיבל את התואר “אחד האנגמטיים ביותר בשירה האנגלית”.
במרוצת השנים הוורד האנגלי קיבל מעמד מיוחד בפולקלור והליריקה האנגלית, כאשר משוררים אנגליים נודעים דוגמת ריצ’ארד לובלייס הקדישו לו שירים. המשורר הסקוטי רוברט ברנס כתב את A Red, Red Rose, ואילו הפוליטיקאי ומשורר אדמונד וולר, שהיה שותף לניסיון ההפיכה הכושל של צ’ארלס הראשון, השתגע בשל אהבה נכזבת לליידי דורות’י סידני, וכתב לה שיר בשם Go, Lovely Rose.
גם שייקספיר המחזאי הנודע מזכיר את הוורד לא אחת במחזותיו, דבר שקסם למלחין רוג’ר קווילר שהלחין חמש יצירות על הוורד, בינהם את זו של וולר. וויליאם בלייק כתב את The Sick Rose, שיר שקיבל את התואר “אחד האנגמטיים ביותר בשירה האנגלית”.
לא שושנה. ורד. גידול ביתי בצפון לונדון.
הוורד באנגליה כיום
השימוש העכשווי בוורד כסמל באנגליה הוא נרחב. ניתן לראות את הוורד כחלק מלוגואים רבים, המפורסם בינהם קבוצת הרוגבי של המדינה. ב-1871 יצאה קבוצת הרוגבי הלאומית למשחק מול סקוטלנד, והוורד האדום נבחר לככב על דש השחקנים שלבשו בגדים לבנים. ישנן מספר סברות מדוע נבחר דווקא הוורד, אולם אין תשובה חד משמעית לדבר.
וכמובן, בתרבות הבריטית, הביטוי “English Rose” בא לתאר בחורה אנגלייה יפה ואיכותית, המוגדרת בעלת גוון עור בהיר, מבית טוב שמדברת במבטא בריטי נאות (“the Queen’s English”), כמו הנסיכה דיאנה או קיית מידלטון.
וכמובן, בתרבות הבריטית, הביטוי “English Rose” בא לתאר בחורה אנגלייה יפה ואיכותית, המוגדרת בעלת גוון עור בהיר, מבית טוב שמדברת במבטא בריטי נאות (“the Queen’s English”), כמו הנסיכה דיאנה או קיית מידלטון.
ורד אורבנית – צפון לונדון
ורד קשוחה – הרד רוזס
גן ורדים אנגלי
מי שמתגורר באיים הבריטיים, או מי שצפה אי פעם בחייו ב- BBC בשישי אחה”צ, יודע שבתרבות האנגלית יש חשיבות רבה להיות גנן מוצלח עם גינה מוערכת. בהקשר זה, פרח הוורד ראוי לכל “גן אנגלי” שמכבד את עצמו. הוורד הוא פרח עונתי, ונחשב לכזה המצריך התעסקות רבה, בין היתר שתילה מחדש וגיזום קפדני. לפיכך, גידול וטיפוח גן ורדים ראוי הוא מושא של כל גנן בריטי חובב. ארגון ה-RHS (Royal Horticultural Society) מציע טיפים לגידול מוצלח של ורדים בלינק הזה.
מי שעוקב אחרינו, יודע שאנו אוהבים במיוחד את ריג’נט פארק, שהוא בית לאחד מגני הוורדים המפורסמים ביותר: “Queen Mary’s Garden”. זהו אוסף הוורדים הגדול ביותר בלונדון עם כ-12,000 ורדים נטועים ויותר מ-85 תתי זנים, כולל הזן הייחודי “Royal Parks Rose” של הגנים המלכותיים.
מי שעוקב אחרינו, יודע שאנו אוהבים במיוחד את ריג’נט פארק, שהוא בית לאחד מגני הוורדים המפורסמים ביותר: “Queen Mary’s Garden”. זהו אוסף הוורדים הגדול ביותר בלונדון עם כ-12,000 ורדים נטועים ויותר מ-85 תתי זנים, כולל הזן הייחודי “Royal Parks Rose” של הגנים המלכותיים.
ריג’נט פארק – יותר מ-85 זני ורדים
בית בריג’נט פארק – ורדים בפרונט
ואם בגנים עסקינן – חשוב להזכיר את תצוגת הפרחים והגינון ה-RHS Chelsea Flower Show. החל משנת 1912, התערוכה מתקיימת באופן שנתי לחמישה ימים בחודש מאי, ומציגה צמחים: עצים, ירקות ופרחים וכן סידורי גנים וסידורי פרחים, מאת מגדלים מקצועיים שונים. ישנן קטגוריות שונות בהן ניתן לזכות בפרס, בינהן גם צילומי פרחים. השנה, בשל משבר הקורונה, התערוכה נותרה סגורה לקהל, וניתן לבקר בה באופן וירטואלי. לפני שנה, מגדל הוורדים הנודע, דיוויד אוסטין, זכה בקטגורית הגן הטוב ביותר, עם גן וורדים “סודי” מרהיב. אוסטין ממשיך מסורת משפחתית של אביו, ומציג בתחרות כל שנה, ואף חשף זנים חדשים של וורדים בעבר.
תחרות נוספת, נערכת ב-Hampton Court בחודש יולי בפסטיבל פרחים שנקרא ה-Hampton Court Garden Festival, המתמקד יותר באספקטים הסביבתיים של גידול צמחים ופרחים. יחד עם זאת, כחלק מהפסטיבל מתקיים ה-“Festival of Roses” ומוענק תואר הוורד של השנה.
תחרות נוספת, נערכת ב-Hampton Court בחודש יולי בפסטיבל פרחים שנקרא ה-Hampton Court Garden Festival, המתמקד יותר באספקטים הסביבתיים של גידול צמחים ופרחים. יחד עם זאת, כחלק מהפסטיבל מתקיים ה-“Festival of Roses” ומוענק תואר הוורד של השנה.
הגן הסודי של דיוויד אוסטין – מחזה מרהיב
אחד השווקים המושכים ביותר והמוכרים פחות בלונדון, הוא שוק הפרחים של Columbia Road. בכל יום ראשון, על גבול האקני/שורדיץ’, סוחרי השוק גודשים את רחוב Columbia הצר. וכמובן – שאחד מזני הפרחים היותר נפוצים בשוק הוא הוורד.
השוק פופולרי בקרב מקומיים ותיירים ובמהלך הצהרים עמוס באנשים. ממש לא מקום ל”ריחוק חברתי” הנדרש בימים אלו. כדי להבטיח את הסחורה הטובה ביותר מומלץ להגיע בבוקר, אולם בשעות 14:00-15:00 מחירי הסחורה צונחים דראסטית.
מאחורי השוק יש בתי קפה חמודים, מסעדות עצמאיות, מעדניות, חנויות, סוחרי עתיקות, דוכני וינטג’ וגלריות קטנות, וכמובן את פאב ה-Nelson Head המוכר.
השוק פופולרי בקרב מקומיים ותיירים ובמהלך הצהרים עמוס באנשים. ממש לא מקום ל”ריחוק חברתי” הנדרש בימים אלו. כדי להבטיח את הסחורה הטובה ביותר מומלץ להגיע בבוקר, אולם בשעות 14:00-15:00 מחירי הסחורה צונחים דראסטית.
מאחורי השוק יש בתי קפה חמודים, מסעדות עצמאיות, מעדניות, חנויות, סוחרי עתיקות, דוכני וינטג’ וגלריות קטנות, וכמובן את פאב ה-Nelson Head המוכר.
כמו בקולומביה רק עם ורדים ובלי רובים
הלונדונית מצלמת ורדים
ולסיכום, חשוב להזכיר את הוורד באומנות. החל מסלוואדור דאלי, דרך ואן גוך ואפילו פול קלי שציירו את הפרח המלכותי, וכלה באמן וויל ריימן. ריימן, הידוע כפסל של אוביקטים בגודל אמיתי, ופסלי ענק סביבתיים, הוא אמנם אמריקאי, אך ביריד האומנות Frieze 2011 הציג בלונדון וורדים ענקיים מפיבר גלאס.
בהקשר האנגלי, אפשא להזכיר את Girl With Roses של לוסיאן פרויד ואת Roses in a Jar של ויקטור פסמור הפחות מוכר, שהתגורר בבלקהית’ בלונדון.
בהקשר האנגלי, אפשא להזכיר את Girl With Roses של לוסיאן פרויד ואת Roses in a Jar של ויקטור פסמור הפחות מוכר, שהתגורר בבלקהית’ בלונדון.
וויל ריימן עם פרחים מיניאטורים
לסיום, לצורך המחשה כמה מושרש פרח הוורד באנגליה, נשתף שכל תמונות הוורדים על רקע בתים פרטיים, שמוצגות בעמוד הזה – צולמו בסביבה הקרובה של המגורים של הלונדונים. אכן, באנגליה בחודשי מאי/יוני לא צריך לנסוע רחוק כדי לראות וורדים. בין אם הם על מגינים ודגלים בקרב, או ביצירות אומנות, נראה שקשה להפריד בין הפרח הלאומי, לבין האנגלים. ואתם הרווחתם כמה צילומים.
ורדים בקנה – וילונות בצריח
הלונדונית מצלמת בשלג
צילומים :
סמל טיודור בגני קיו, צילום: אדריאן קלארק
וורד לנקסטר ביורק, צילום: קרלי ווטסון
ורד אנגלי בשלג, תמונות וורדים תקריב, צילום: הלונדונית ; צילומי וורדים עירוניים, מאת: הלונדוני
כתבה מקסימה, תודה על המידע
תודה רבה הילה 🌹
The sick rose של בלייר הוא ביקורת על החברה האנגלית כאשר הורד מסמל את אנגליה והולכת את הסירוב שאוכל אותה.
יפה! החכמנו. תודה רבה 🙂
בעקבות פידבק שקיבלנו חשוב לציין – בנוגע לוורד טיודור – שבהיסטוריה כמו בהיסטוריה, הלה נכתבת על ידי המנצחים. הקרדיט של הפרופוגנדה והמיתוס של ורד הטיודור מגיע להנרי השביעי, שניצח בקרב. כנראה שלא באמת נלחמו חיילים עם מגינים מעוטרים בוורדים לבנות ואדומות, אבל משוררים כמו וויליאם סקוט, מחזאים כמו שייקספיר ואפילו סופרים כמו דיקנס – עזרו להפיח רוח במיתוס ושילבו אותו בכתביהם.
לקריאה נוספת מאד מעניינת – https://www.historyanswers.co.uk/medieval-renaissance/wars-of-the-roses-are-the-roses-tudor-fake-or-historical-fact/
שלום, לדעתי גם במאמר זה וגם באחרים, צריך להוסיף לשמות המקומות גם את הכיתוב באנגלית המלא. לדוגמא: Hampton Court נותן מספר תוצאות שטמנם באותו אזור אבל לא ברור לאיזה מיקום התכוונת.
RHS Chelsea Flower Show – השם אומנם באנגלית, אבל מה הכתובת ?
תודה
שמיל
הי שמיל, תודה על הפידבק. אכן בעבר היינו מכניסים פוטר עם כל המקומות, ועם הזמן הנוהג הזה נשכח, ואולי כי מהירות החיפוש באינטרנט היא כזו, שהיתה לנו תחושה שזה לא נחוץ.
לוקחים את הביקורת לתשומת ליבנו, בנתיים:
RHS Chelsea Flower Show מתקיימת ב-Royal Hospital CHelsea, וניתן לראות את כל המידע על המקום בכתובת הזו: https://www.rhs.org.uk/shows-events/rhs-chelsea-flower-show
Hampton Court Palace: אתר התערוכה: https://www.rhs.org.uk/shows-events/rhs-hampton-court-palace-garden-festival ואילו לאתר של המפטון קורט עצמו הממוקם ב-Surrey, תוכל להגיע מכאן: https://www.hrp.org.uk/hampton-court-palace/.
מקווים שזה עוזר!
תודה