תגית: אוכל בלונדון

ההחלטה לסעוד ב-Honey & Co – המסעדה הים תיכונית עטורת השבחים של יוצאי אוטולנגי – נפלה כבר מזמן. הוא מתלהב מהאפשרות לאכול חומוס ושווארמה שאינם לבנונים או טורקיים (בהתאמה) והיא ‘מוכנה הייתה לנסות’… מאחר שהמקום קטן/סגור ביום א’/נמצא ברחוב Warren הממוקם בצורה לא נוחה עבורנו בקצה הצפוני של פיצרוביה – עד עתה ההחלטה לפקוד את המקום נותרה תיאורטית. רק בשישי האחרון, בשעה מוזרה לאוכל לכל הדעות (“Linner” בין Lunch ל-Dinner), התחלנו בהייק מכיוון סוהו לפאתי פיצרוביה, בכדי לנסות את הפלא הישראלי עליו כולם מדברים.

בניגוד למנהגנו הקבוע לעשות דברים ואז לרשום עליהם (ע”ע ‘בלוג’) הלונדונים הפעם החליטו להיכנס לדלוריאן ולכוון את מחוגי השעון לקיץ 2013 … מסתבר שבעתיד הקרוב הבירה האפרורית לובשת את צבעיה של ניו-יורק התוססת כאשר מסעדות • חנויות • מלונות • וסתם מקומות של “האנג אאוט” מגיעים אלינו היישר מהתפוח הגדול, ומצטרפים לבלת’זר – עליה כבר סיפרנו. ההבדל בשביל הישראלים הוא 500-700$ הפער בין כרטיס טיסה לשם או לכאן (שכנראה יבוזבז בהמשך על הפער במחירים בחנויות), וכמובן מזג אוויר יותר אפרורי, למרות שאנחנו מקווים שעד הקיץ הנושא ייפתר (?!). גזרו ושמרו כשתחפשו לאן לברוח מהחום הגדול של יולי-אוגוסט בישראל. מומלץ.

כל ניסיון להשיג שולחן בבלת’זר לונדון – עלה בתוהו. הבראסרי שבמקור נמצא לו בסוהו בניו יורק ודמותו היא דמות “הבראסרי” התל אביבית שחיקתה את המקום אחד לאחד (בהצלחה מרובה, אנחנו אוהבים) – הגיע ללונדון (אחרי דיבורים במשך של חמש שנים) וזכה להתנפלות המונים. כל התחנונים לא עזרו, והקשר המזויף שנרקם עם אלווין מנהלת יחסי הציבור לא הועיל – הלונדונים OUT. Out זאתאומרת עד יום חמישי האחרון, כאשר שליחות תמימה מצדו באיזור קובנט גרדן, בד בבד עם בילוי של יותר משעה באוטובוס מצדה (ששינה את מסלולו באופן מפתיע) – הובילו לפינוק ערבי על הבר במקום הכי חם בעיר הקרה.

 הניסיון הכושל משבוע שעבר להיכנס ל-10 גריק סטריט השאיר אותנו עם טעם רע בפה. לא, האלטרנטיבה דווקא הייתה טעימה, אלא כאשר הלונדונים נזרקים מהדלת הראשית – תהיו בטוחים שהם יחזרו דרך החלון! כך הגענו חמושים בביטחון עצמי גבוה ובמיטב המלתחה למסעדת הביסטרו האנגלי בלב הסוהו, לא מוכנים לקבל תשובה שלילית, במיוחד נוכח העובדה שהשכמנו לצאת לארוחת ערב, בשעה שלא תבייש הגשה ראשונה בבית גיל הזהב (שבת ב-6). אה כן, אם שכחנו לציין אז נזכיר שמדובר בחלק מהטרנד הלונדוני המעצבן – מסעדות שלא מקבלות הזמנות מראש … “יהיה לנו שולחן עבורכם עוד כשעה עד שעה וחצי” חייכה המארחת [דמיינו לעצמכם רעש של…

  גילוי נאות – שני האירועים המתוארים להלן לא היו היחידים שעברו על הלונדונים ב-Weekend Extravagnza שלנו. סופה”ש ייזכר גם בשל פתיתי שלג -> ארוחת בוקר בבורו מרקט -> זיתים טורקיים -> רוצים אוזני המן :אזל: -> פרק אחרון בעונה של Suits  :מרגש: -> תור של שעתיים ב- Greek street 10 -> בלבול הזמנה ב-Yautcha -> ארוחת ערב ב-Yaucha בסוהו (תזכה לפוסט נפרד) ->  שתייה אקססיבית -> קור איימים ->  סירוב כניסה ל-“Experimental Cocktail Club” -> דריכה בקיא (מצדו) -> איש משוגע באוטובוס -> שיטוטי שופינג (מצדה)  -> מסיבת יומולדת של מיקה (שנתיים!) – מזל טוב 🙂   אז איך הגענו לכאן?…

הביקור של הדוד והדודה, שהתגלו כקוראים מושבעים של הבלוג, הביא לכך שניסינו למצוא משהו מקורי לעשות – למקרה שיעלו אי אלו ציפיות. אבל, מסתבר שהדוד – עם עבר בריטי משל עצמו – מכיר את לונדון כמעט כמו נהג מונית מקומי (לרמת הרחובות הקטנים בכל שכונה ושכונה), וכבר השניים הספיקו לעבור בכל מוזיאון או גלריה נידחת בעיר, ולכן החלטנו ללכת על המיינסטרים ולפגוש אותם לבראנץ’ פשוט בסאות’ קנזינגטון. אגב, מסתבר שלדוד היו תכניות משל עצמו, ומה שהתחיל כבראנץ’ תמים, הפך למסע אומנות במיטב הגלריות של מייפר. מסע קרוס קאונטרי. Aubaine בסאות’ קנזינגטון (עם סניפים בווסט אנד ובסלפרידג’ס) היא מסוג המקומות הלונדונים…

אם יש משהו שניתן לומר על לונדון, הוא שמדובר בקיבוץ גלויות של ערב רב תרבותי. נסיעה בטיוב של יותר מכמה דקות תחשוף אתכם לפרצופים הודים, אסייתים, מערביים, סקנדינביים, אי אלו אנגלים וכן – שומו שמיים – אפילו ישראלים. כור ההיתוך הלונדוני מתבטא בצורה הטובה ביותר בסצנה הקולינרית המקומית, כאשר בלונדון כמו בלונדון הכל הולך לקיצוניות יוקרתית ומהודרת. הכוונה היא, שאם החלטנו את חודש ינואר להקדיש לבדיקה מקיפה שכבר מזמן התחשק לנו לערוך – של אוכל יפני – אזי רמות המסעדות הקיימות מתחילות בפאסט פוד נמוך-בינוני כמו ווסאבי ואיטסו (ויסלח לנו הקולומביאני) ועד מישכון של הבית לטובת זומה וחברותיה. עד היום כיסינו…

נתחיל בהתנצלות, הלונדונים התעופפו להם לחופשת סוף שנה, כך באווירה של הגויים זנחנו את הבלוג לטובת כריסטמס ואתם לא זכיתם לפוסט מעודכן, אם החלטתם לבוא ללונדון ולקפוא בחגים של הערלים. כעת אנחנו חוזרים עם כוחות מחודשים (לפחות בינתיים…), ואת הפוסט האחרון לשנת 2012 נפתח בצורה חגיגית במיוחד: (1) מדובר בראשון ממה שאנו מקווים שיהיו עוד רבים, של פוסטים “TOP FIVE” בהם נדרג את חמשת ה”הכי טובים” של דברים שאנחנו אוהבים, ו-(2) הפעם בחרנו להתמקד בסטייה משותפת לשנינו. אז למי שציפה פה לפוסט על בגדי עור צמודים – טעות באתר – אנחנו מדברים על לא פחות מאשר צ’יפס (!) הצ’יפס היווה…

כבר שבועיים שאנחנו לא ממש מבלים, לפחות לא במובן הפשטני של המילה. הקור משתולל, הגשם בא והולך וגם לונדונים אמיתיים מעדיפים את הרדיאטורים המפנקים על פני שיטוטים ברחבי הכרך. בצל המצב הנוכחי החלטנו לרכז מספר המלצות של מקומות ‘טייקאווי’ שרק לונדונים אמיתיים מכירים. אל דאגה – אם אתם מתיירים ואין ממש דירה או משרד לשבת ולאכול בהם, הרי שגם אנחנו בדרך כלל מסיימים את המנה כבר בכיכר הסמוכה. במרבית המקומות אפשר גם לשבת, אבל חוויית האיסוף, בד בבד עם מציאת פינה נחמדה לאכול בה – דקה לפני שהאוכל כבר קר ממזג האוויר ההפכפך – תהפוך אתכם ללונדוניים אמיתיים, על אחת…

הביקור הקצר של אחותה שלח אותנו לשולחן התכנונים. כיצד אפשר לבלות עם היפסטרית לייט מרחוב בזל בת”א, חובבת אופנה ואומנות (כמו אחותה), שורפת קילומטראז’ רבים בהליכה (כמו המשפחה כולה) ומבלי להוציא 100 ליש”ט לראש ל-יום. התשובה שעלתה לשנינו מייד: East London. כבר הכתרנו את מזרח העיר כממלכת ההיפסטרים, כבר דיברנו על סצנת ה-london street art ששולטת בקירות מזרח הבירה, ומה שנותר כעת הוא לבקר בעורק הראשי של ממלכת בגדי יד שנייה, דוכני רחוב ובייגל’ס שפתוחים 24 שעות ביממה – המסע אל בריק ליין. אנחנו מדברים רק על צפון בריק ליין (לא רחוק משוק ספיטלפילד) מאחר ובאיזשהו שלב של האיזור- אם…