תגית: טיולים באנגליה

הטמפרטורה שירדה מתחת לאפס לא הרתיעה אותנו, ואנו חברי ה-Extreme Weather Squad שמנו פעמנו לכיוון החוג הארקטי, מעבר להרי האופל – שם שוכנת לה הבירה הסקוטית האדיבה – אדינבורו. התאריך: כריסטמס שעבר ; המשימה (אם תחליט לקבל אותה): לתור את הבירה הסקוטית בשלושה ימים תמימים ולא לקפוא למוות, ואף מבלי לאבד אצבעות לכוויות כור ; האמצעים: כולם כשרים; חברי הצוות: הוא – כישורים: סיבולת קור אפסית, יכולת ניווט עירונית מרשימה ונטייה לנקוש שיניים ולסרב לצאת מחדר המלון, היא –  כישורים: זיכרון פנומנלי לשמות ומקומות, נטייה לאף אדום בטמפרטורות קיצוניות והתניה לסרב לחזור לחדר המלון עד גילוים של שברי מאמץ ברגליים…

פוסט אורח מאת הסטודנט -“איך קוראים לכבשה קשורה לעמוד תאורה בווילס”? -“מועדון חשפנות” כשלאנגלים נמאס לספר בדיחות על צרפתים, גרמנים או אמריקאים, תמיד יהיו שם שכניהם הוולשים, חובבי הכבשים ומוכי הגשם. וכשהרכב השכור שלנו הפליג במחוזות ויילס, קשה היה להתעלם משני המוטיבים האלה. כבר ב’מעבר הגבול’ הקיפו אותנו כבשים מכל עבר, מלחחות עשב רענן בתיאבון וכאילו גשם עיקש לא שטף אותם (ואותנו). כן, גם אנחנו ברחנו מלונדון ביגונה, ובמקום לשוטט ברחובות הריקים החלטנו להצפין לווילס. זוג חברים הניח על השולחן הצעה מפתה: רכב שכור, ביקתה חמימה, אח, שוקו ואלכוהול לרוב. אולי גם טיולים קצרים בסביבה. וכך בבוקר הכריסטמס שמנו פעמינו לפארק…

פוסט אורח מאת הסטודנט טוב. כותבי הבלוג הפעילו עלי לחץ פיזי מתון, והחלטתי לשם שינוי להיענות לבקשתם ולחלוק קצת רשמים מסוף שבוע של שכרון חושים שבילינו, ‘סטודנט’ ובת זוגתו, באחד מהפרברים הקצת יותר רחוקים מהכרך – רק 45 דקות מגטוויק. אולי אני מסתבך עם כמה אירים, אבל הרושם הראשוני בדבלין הוא באמת טיפ טיפה כמו חצר אחורית של האימפריה לשעבר: הלבנים החומות, הבתים עם קומת המרתף האנגלית הפונה לרחוב, פאבים אפלוליים והנהיגה בצד הלא נכון של הכביש. אבל בדיוק כאן נגמר הדמיון. כפי שהבנו די מוקדם, האירים הם עם גאה ולבבי, ויפטרו בבוז כל ניסיון להשוות בינם לבין האנגלים. לדבלין…