כבשים בוויילס

פוסט אורח מאת הסטודנט

-“איך קוראים לכבשה קשורה לעמוד תאורה בווילס”?
-“מועדון חשפנות”

כשלאנגלים נמאס לספר בדיחות על צרפתים, גרמנים או אמריקאים, תמיד יהיו שם שכניהם הוולשים, חובבי הכבשים ומוכי הגשם. וכשהרכב השכור שלנו הפליג במחוזות ויילס, קשה היה להתעלם משני המוטיבים האלה. כבר ב’מעבר הגבול’ הקיפו אותנו כבשים מכל עבר, מלחחות עשב רענן בתיאבון וכאילו גשם עיקש לא שטף אותם (ואותנו).

כן, גם אנחנו ברחנו מלונדון ביגונה, ובמקום לשוטט ברחובות הריקים החלטנו להצפין לווילס. זוג חברים הניח על השולחן הצעה מפתה: רכב שכור, ביקתה חמימה, אח, שוקו ואלכוהול לרוב. אולי גם טיולים קצרים בסביבה. וכך בבוקר הכריסטמס שמנו פעמינו לפארק הלאומי Snowdonia אשר בצפון ווילס.

כאמור, מזג האוויר היה סגרירי, אבל, מדי פעם השמים התרוממו וגילו הרים נישאים, יערות עבותים ונחלים שהזכירו את טיול הבר-מצווה לאירופה הקלאסית. וכל זאת במרחק שלוש שעות מהעיר בלבד ובלי לעבור גבול…

העיירה החביבה שבסביבתה התאכסנו, Betws-y-Coed (אל תשאלו מה זה אומר בשפה המקומית) מאכלסת שורה של פאבים מסורתיים, מלונות לכל תקציב וגם בית קפה חביב, the Alpine Coffee Shop, שבעליו מגלה חיבה עזה לשימפנזים – תמונותיהם מרחבי העולם מעטרות את קירות המקום. מה שיותר מעניין הוא התפריט הנדיב – עשרות סוגי תה וקפה, מוגשים לצד עוגות ו-scones חמים לפי כללי הטקס. המקום משקיף על תחנת הרכבת העתיקה ובהחלט מספק מרגוע ביום גשם קר. כשהשמש זורחת המקום הופך לגן עדן לטיולי שטח, אופני הרים וטיפוס. אבל בואו נחזור למציאות – אנחנו בדצמבר!

הבקתה בה שהינו (http://www.underthethatch.co.uk/byb) נמצאת מספר קילומטרים במעלה הנהר, סמוך לכפר Penmachno. אגב, ניסיונותינו להגות את שמות המקומות האלה עוררו חיוך מלא רחמים של המקומיים החביבים שניסו לעזור ולכוון אותנו לבקתה.

כאשר הצלחנו להבין איך מגיעים (“בין הבית השני לשלישי, תעלו בשביל העפר. תעלו עוד קצת. ליד תיבת הדואר תפנו שמאלה, עוד קצת, ובסוף השדה ימינה…”) וניערנו מהשביל את עשרות הכבשים ההמומות, נכנסנו סוף-סוף אל הבית ועל פנינו התפשט חיוך דבילי: מה שמבחוץ נראה כמו ח’ירבה נטושה מתברר כבית מודרני עם טלויזיה בלוויין, מצויד בדוד מים חמים בשעות כל היום וחימום תת-רצפתי. במקום יש גם מטבח מאובזר כהלכה עם שולחן אוכל גדול, חלל משותף עם אח, חדר אמבטיה מרווח ושלושה חדרי שינה בגלריה. שלושה זוגות התאכסנו במקום בנוחות רבה (גם אם אחד החדרים מיועד לילדים עם שתי מיטות יחיד שחוברו להן יחדיו לטובת המאורע).

כשהגענו חיכו לנו עוגות מקומיות ושלל עצות כיצד לבלות את הימים הבאים בצפון ווילס. מה שכן, ערימת העצים שהושארה לנו עבור האח מספיקה בקושי ללילה אחד, ואם אתם מתכוונים לשהות במקום מספר ימים רצוי ‘לתדלק’ בשקי עצים בתחנת הדלק הסמוכה לעיירה. אם תוסיפו את העובדה שכל החנויות היו סגורות (כריסטמס, זוכרים?), תקבלו רומן מתמשך שלנו עם חנות הנוחות שבתחנת הדלק – לפחות 4 פעמים ביקרנו את הדודה החביבה ליד הדלפק, ובכל פעם קנינו עוד עצים ועוד נשנושים..

אחרי ארוחת ערב דשנה ממיטב מטעמיה של יוזמת הטיול “עובדת השירות הציבורי של הוד מלכותה”, יקצנו יקיצה טבעית ועצלנית ביום השני לקפה מנומנם בעיירה. עם זאת, מצאנו זמן לשני טיולים רגליים נחמדים: במפלי Swallow הסמוכים (1 £ לאדם כניסה), ובמספר שבילים במעבה Gwydyr Forest Park. קל מאוד לטייל ביער: מספר חניונים נמצאים על הכבישים A5 ו-A470, וכל שצריך הוא לקחת קצת מים ונשנושים, וכמובן ביגוד מתאים לגשם.

ביום השני כבר החלטנו לבצע מסלול רציני קצת יותר (רק קצת), והעמקנו על כביש A5. מסלול בן שעתיים יוצא ממגרש החניה של אכסניית הנוער YHA Idwal Cottage Youth Hostel ומאפשר גם לעצלנים שבינינו לעלות במסלול פראי שמקיף אגם. מי שרוצה עוד, ומזג האוויר מאפשר, יכול להעפיל להר הסמוך ולספר לחבר’ה.

אפשרות אחרת, ביום בהיר, היא להמשיך לפסגת ה-Snowdon (לא להתרגש, מדובר בגרסה מקומית של הר תבור) ברגל או ברכבת מיוחדת שלוקחת אתכם… לבית קפה על הפסגה.

מבחינה קולינרית, אין הרבה מה לכתוב הביתה, אבל כשחזרנו לאנגליה עצרנו בעיירה Shrewsberry במסעדת The Golden Cross שיושבת בלובי של מלון קטן ומציעה תפריט אנגלי מודרני לצד לחם שנאפה במקום וקינוחים מסורתיים כמו ה-Sticky Toffee Pudding הנצחי. הצוות המקומי התאמץ מאוד להבין באיזו שפה אנחנו מדברים, וכיוון שלא הצליח המשיכו המלצרים להסתובב קרוב (מדי) לשולחן ולחמוק אל המטבח כדי להשוות ממצאים ולהעלות ספקולציות.

שמחים וטובי לב התחלנו להתגלגל בחזרה ללונדון על כביש ה-M1. נשבענו לחזור בקיץ ולשחזר טיולים קודמים: לנסוע לאורך החוף, לבקר במבצרים הוולשים העתיקים (Penrhyn Castle, Bodelwyddan Castle) ובאי Anglesey (המתגאה בתעשיית המלח שלו..) ולעצור לארוחת דגים ב-Bangor. כל אלה מספקים חופשה מושלמת, אבל כידוע, ליהנות מחופשות בבריטניה כשהשמש זורחת זו לא חוכמה. אבל אנחנו הגענו בחורף, ועדיין קיבלנו מווילס יחס מלכים! חבל הארץ הזה יודע לפנק אתכם גם כשהגשם מכה, ומספק אתנחתא כפרית מהעיר הגדולה.