Weekend Extravaganza

הקיר הצהוב לכבודו של ליכטנשטיין עדיין צהוב מאד על רקע מיעוט המבקרים (המוזיאון יפתח רק ב-10, לא לטעות) אבל אנחנו מצליחים כבר לשמוע עברית בחלל (!) . לצערנו אסור לצלם ולחלוק תמונות ע”ג האתר – אבל נציין שמדובר באחת התערוכות היותר מוצלחות שראינו בזמן האחרון (קונצנזוס נדיר בקרב הלונדונים). התערוכה מפליגה למחוזות של ליכטנשטיין שלא היכרנו: החל מהפופ ארט המוקדם והמוכר (מיקי, קומיקס, Whaam! וכיו”ב) – דרך עבודות נוף וארט דקו ייחודיות – סיבוב של הומאג’ לאומנים מודרנים ואימפרסיוניסטים (פיקסו, מאטיס, וורהול, מונה ועוד) – פסלים – וכלה בתמונות עירום נועזות. והכ-ל עם הדפס הנקודות המיוחד לו.

 לעלות על מטוס ולהגיע.

 : sooner :

12 שעות לפני ואנחנו ממשיכים למלא את כוסות היין מהגוורצטרמינר האלזסי המשובח. הערב בלדבורי שבנוטינג היל, שוב עם הזוג הבלונדיני מאד והפעם גם עם עמית לעבודה (שלו). הלדבורי הוא מהמקומות הקסומים האלה שאיכשהו הצליח להם – והמסעדה, הממוקמת ב-Ledbury Road בלבה של נוטינג היל, מתהדרת בשני כוכבי מישלן וברשימת המתנה לשולחן של כ-3 שבועות מראש לפחות (וכרטיס אשראי חובה להבטחתה).

ה-build-up שעשו לנו הבלונדינים לא איכזב, כאשר היופי במקום הוא שבניגוד להרבה מסעדות מעוטרות כוכבי מישלן אחרות, הצוות הוא “down to earth”, והמקום עצמו ידידותי ולא stuffy…

התפריט פה לא זול – 80 £ לראש (3 מנות) או תפריט טעימות יקר יותר. פלוס – טעימות ו”amuse bouche” בין לבין.

המטבח הוא סוג של פיוז’ן עם יסודות צרפתיים מסורתיים, והיצע המנות קטן אך מספק.

בזמן שהבנים דיברו על הורדת דירוג האשראי של בריטניה (לא מעניין בעליל), הבנות פתחו בשיחה עם המלצר שהצליח להסב את תשומת הלב של כולם כשהכריז כי מנת המקרל המזוגג היא המנה הטובה ביותר במסעדה באנגליה. ההמלצה סחפה 3/5 יושבי השולחן – לאחר שבחנו את אמינותו עם שאלות לגבי מקומות 2 ו-3, והלה עבר את המבחן מאחר והמליץ על מנות ב-Fat Duck (של הסטון בלומנת’ל, לא היינו) וב-Goodman’s (הוא היה עם לקוחות מהעבודה, טוב אבל לא כמו Hawksmore).

למנות ראשונות נבחרו: כאמור מקרל, מקרל ו-מקרל (מצויין אבל לא בטוח שהכי טוב באנגליה), קוקי סן-ז’אק (טעים) ושליו (הבלונדיני הוכרח ע”י הבלונדינית ונראה היה שנהנה).

אגב, לפני שבכלל הגיעו המנות הראשונות קיבלנו “amuse bouche” בדמות פטיפור ממולא במוס פואה גרה, סלסלת לחמים וחמאה ובריוש לתת עם בצל (כל כך טעים שהוא גנב גם את שלה). את מאפה הבייקון, בצל והקרמל אף אחד מהיהודים הטובים לא ניסה. במבחן הלחם של משפחתה – הלדבורי עמדו בגבורה (המבחן האמפירי: הכיכר הראשונה חוסלה והבנות הגדילו לבקש עוד).
לאחר המנות הראשונות, עוד פינוק בדמות ביצת שליו רכה בציפוי קריספי לא מזוהה, שטה לה על מוס קרם ארטישוק (נחמד מאד). מנות עיקריות מוגשות אף הן בצפחות ענק והוזמנו: צלע בקר עם תפ”א ומח עצם (מצויין), בס עם גזע ברוקולי וקינואה שחורה (מעולה) והבלונדיני שוב הלך על האקסטרים עם צבי.

למנות הקינוח הוזמן בעצם כל התפריט, עם הבטחה מהמלצר הראשי להביא 6 מנות ולא 5 כמספר הסועדים, כדי שנטעם גם את הסורבה. נציין כי המלצר שכח את הבטחתו והסורבה המיוחל לא הגיע – מה שלא גרע מההנאה של הערב. בטרם באו המנות שלח השף “שעשוע פה” נוסף – פודינג לימוני עם שברי מרנג שהיה טעים ומרענן.
הקינוחים עצמם כללו: סופלה פסיפלורה שהמלצר מילא בכדור גלידה מומסת (גולת הכותרת), מילפוי רוברב ודבש (messy), טארט סוכר חום עם גלידה (אנחנו לא יודעים – הבלונדיני ‘נאחז’ במנה ולא שחרר, כנראה שהיא מוצלחת), פרפה שוקולד מריר עם גלידה ירקרקה בטעם בלמ”ז, ברולה לימון וטימין עם רוטב יוזו (טעים).

לסיום הארוחה – כאילו שלא היה לנו די – הובאו מדלנים של שוקולד לבן (חמים .. אווריריים .. אין מילים), סוכריות ג’לי בטעם תפוז דם (נראה כמו רחאת לקום) וטראפלס. האקורד הצורם של הערב נרשם שגם הלונדונים וגם ה’בלונדונים’ שילמו 5 £ על מונית שהוזמנה ובוטלה (אחת בטעות והשנייה כי נהג מונית פוחז התחזה למונית שהוזמנה). מאחר שזכינו לרוחב לבו של העמית שהזמין את כולם לארוחה – אנו “קונים” כל יום ארוחה בלדבורי בעלות של מונית הביתה + 5 £ קנס.

ה-Weekend Extravaganza נסתיים עם קלוריות עודפות ושפע תרבותי .. וכן שברי סצינות מלילה קפוא בסוהו ביום שאחרי. המשך יבוא…

	Lichtenstein: A Retrospective Tate Modern: Exhibition Bankside  London +44-20-7887-8888 21 February – 27 May 2013	The Ledbury 127 Ledbury Rd, Notting Hill +44-20-7792-9090