“מישהו צופה בנו בזמן שאנחנו כותבים. אמא. מורה. שייקספיר. אלוהים.”
– מרטין איימיס, “לונדון פילדס”.
כאשר מישהו בלונדון אומר שהוא גר ב”לונדון פילדס”, הוא לא בהכרח גר צמוד לפארק באותו שם, המשתרע על פני שטח של 126 דונמים. בדרך כלל הכוונה היא לאיזור המקביל ל-“Hackney Central” במחוז האקני, שהופך לאט לאט לשורדיץ’ הבא. כך שכן, אם הדובר הוסיף חיוך שחצני, זה בגלל שלונדון פילדס הוא ה-It spot העכשוי בלונדון: הפיננסיירים הצעירים גרים פה, ההיפסטרים מבלים פה, הפחמימות זמינות והקפה איך לא – חמוץ.
החנייה ממזרח לפארק חינמית בראשון, ולפני שנכנסים לשטח הירוק של הפארק הלונדונים וההורים של הלונדונית, נותנים לעצמם טפיחה על השכם שהצליחו לשרוד ארבעים דקות ברכב מצפון לונדון (דרך איסלינגטון) עם הקטנים.
מתחת לפסי הרכבת של רכבת האוברגראונד (מזרחית לפארק) המגיעה לכאן ישירות מאיסלינגטון, צמחו מספר מאפיות שהפכו לשם דבר, ואף ביקור בשדות המוריקים לא יהיה שלם בלי קפה + מאפה מאחת מהם. E5 Bakehouse (על שם המיקוד בהאקני של בן, המייסד, למרות שהמיקוד הנוכחי הוא בעצם E8) הוא המפורסם ביותר. המאפייה מריצה מספר תכניות של עזרה ולימוד רזי המקצוע לפליטים הנמצאים בלונדון. מלבד לחמי מחמצת מעולים תמצאו פה ארוחות בוקר ובראנץ’ עם טוויסט כמו פנקייקים מקפיר או ה-“סלמון על שיפון” המפורסם של המקום.
על שאר בתי המאפה ועל הפינה הישראלית בהמשך, בנתיים הלונדונים הקטנים והלונדוני פוצחים בטורניר פריזבי בפארק, בעוד הלונדונית לוקחת את ההורים ל-Broadway Market; שוק האוכל הממוקם בפינה הדרומית של הפארק. השוק פועל בסופה”ש אולם הרחוב עצמו הוא בית ל-70 בתי עסק קבועים שצמחו ברחוב. הרחוב פועל בצורה זו או אחרת כשוק, החל מהעת הרומית (!!)
שם השוק השתנה לאורך השנים, Porter’s Path הפך ל-Margaret Place במאה ה-16 על שם מרגרט בתו של סיר תומאס מור, שכתב על המקום והצוענים ששכנו בו. משם ל-Duncan’s Place ואז ל-Broadway במאה ה-19, כאשר “Market” התווסף רק אחר כך. ה-Open Space שהיום נקרא “לונדון פילדס” היה איזור מרעה של בהמות, כבשים וחזירים שנועדו לממכר בשוק ובשוק הבשר סמית’פילד מארקט, ולכן מסווג כ-“Common land” עד היום (שזה אומר שבוא בבעלות המועצה ולא בבעלות פרטית או מלכותית). מדינה עם מסורת, כבר אמרנו?
“חמושים” בשווארמה מ-“אמבה” דוכן ישראלי, קפה מ-Cimpson & Son, בראוני מדוכן הבראוניז, פילי צ’יז סטייק, כיסונים, צ’יפס מדוכן הסופלקי והמיץ היקר בתבל (לקטנטנה שהיא quite the material girl…), אנו חוזרים ללונדון פילדס כדי לשטוף את הגוף מתחת לשמש הנעימה (ולהרגיע את הקיבה).
הליכה חזרה למגרש הפריזבי המאולתר בין עשרות המשתזפים עוברת בשקט יחסי. גם עבור הכלבה ההיפראקטיבית שבהלוך כמעט ונדרסה מתחת לגלגלי זוגות האופניים הרבות (הדרך שעוברת בלב הפארק היא ציר רכיבה מרכזי ברשת ה-Cycle Superhighways שצצו בלונדון בעשור האחרון). זה המקום לציין שבמערב הפארק יש “לידו” (שזו מילה מאד אנגלית לקאנטרי קלאב) ואף בריכת פעוטות, במזרח יש מוסד שנקרא “Pub on the Park” שהוא פאב אנגלי הומה בימי הקיץ החמים, ושטח המשחקים כולל שני מגרשי טניס, טניס שולחן ופטנק. זהו גם בין הפארקים הבודדים שראינו שיש בו איזור מוגדר לברביקיו.
ובחזרה לרכב, לא לפני שאנחנו בודקים את המאפייה השנייה שנמצאת באיזור Snappery East שמתגאה בשימוש בתוצרת בריטית אורגנית בלבד. מאפייה נוספת על הציר היא Popham’s במקור מאיסלינגטון, שפתחה שני סניפים (מעבר למיקום המקורי), אחד בפארק ויקטוריה, ואחד כאן, והיא מתגאה במאפיים וינאים ארטיסטים ייחודיים כמו ה-Honey & Smoke Bun שהיא שבלול טעים בשילוב מתוק/מלוח מעולה (בתמונה) או דניש ההל המצויין והקפה של Ozone.
ונחזור לפינה הישראלית – על “ציר הבצק” של רחוב Mentmore Terrace (מעליו עוברת הרכבת) נמצאת הפלאפלייה עטורת השבחים Pockets של הישראלי איתמר גרינברג. המקום פתוח רק בסופי השבוע, אך לצערנו כבר סגר שהגענו לשם. יחד עם זאת, אין אדם שביקר שם ולא חלק מחמאות לפלאפל הכה ישראלי. בהחלט נחזור.
./
שוק הפרחים – Colombia Road Flower Market
אין צורך להציג את שוק הפרחים של “דרך קולומביה” למי שמכיר את הבלוג שלנו מזה כבר שנים. הלונדונית הייתה מבקרת פה כל ראשון, אלמלא השוק הצבעוני היה ממוקם כל כך במזרח העיר. אפילו מלונדון פילדס, ההגעה לפה מסובכת וכוללת עמידה בפקק תנועה על Hackney Road הידועה לשמצה.
ובכל זאת, אנחנו מרצים את הלודנונית שמספיקה בחצי שעה של לפני סגירת השוק (פועל מ8 בבוקר ועד 15:00 בימי ראשון) להצטייד בדליות ובסחלב בגודל מפלצתי.
מבחינה היסטורית, כמו כל שוק בלונדון נראה שקולומביה רואד היתה דרך להובלת בהמות לשחיטה בשוק סמית’פילד בעת הוויקטוריאנית. בסוף תקופה זו, ותחילת המאה ה-20, ולאור גידול האוכלוסיה היהודית במזרח העיר, הפך השוק מכזה שפועל בשבתות לשוק יום ראשון. ירידה לאור האטה בכלכלה בשנות השבעים כמעט שגרמה להריסתו, אולם משנות השמונים הוא פועל במתכונתו הנוכחית.
עייפים מאד, האוטו העמוס בלונדונים, הורים/מחותנים, שלושה אנגלים קטנים שסבלנותם פקעה כבר מזמן, כלבה הייפר אחת, מאפים ופרחים, הנגמ”ש שלנו שם פעמיו חזרה לצפון לונדון.
לונדון פילדס אולי הווה מקור להשראה לשם ספר הקאלט של מרטין איימיס – London Fields – אולם הספר מתרחש דווקא במערב העיר, והדמויות פוסעות להן בהייד פארק… יש האומרים שכותרת היצירה המומלצת נועדה ליצור ניגודיות בין המציאות הדיסוטופית שהספר מתאר לבין העבר: המספר נזכר במקום מילדותו “London Fields”. מקום מומצא? לונדון פילדס? בסופו של דבר סמסון המספר מבין. “This is London and there are no fields”.
.
בעזה יש עוד 101 חטופים , ונגמר להם הזמן 🎗️ יהי זכרם של הירש, עדן, אלכס, אלמוג, אורי וכרמל ברוך 😥
