רשת האוכל היפני Bone Daddies היא אחת כזאת. שביקרנו בפלאש אנד באנס בשנת 2015, היא עוד הייתה סניף בודד בסוהו, עם סניף נוסף של רשת האם Bone Daddies וסניף אחר מעל ה-Wholefoods בקנזינגטון.
היום לרשת יש שני סניפים (קובנט גרדן ופיצרוביה, סוהו נסגר), ול-Bone Daddies שישה (כולל Shack-Fuyu בסוהו אליה עוד נגיע, ולו בגלל השם!).
אין זמן טוב משבת בערב בכדי לקחת את הדודה מ’ (או י’ כאמור) ואת החבר א’, ולבדוק מה השתנה ב-Flesh & Buns בארבע שנים האחרונות.
אז דבר ראשון אנחנו מוכרחים לחשוף כמה אנחנו זקנים: לא הלונדוני ולא הלונדונית זכרו שהיינו בפלאש אנד באנס, עת חיפשנומקום לבילוי. מה שעוד יותר מפחיד הוא שאת אותן אבחנות שעשינו אז – עשינו גם עכשיו, והאסימון נפל רק שהתחלנו לכתוב את הפוסט (היי, לפחות אנחנו עקביים!!).
אז אם נשים בצד את הסניליות המפחידה, כזו היא פלאש אנד באנס: מקום שאפשר להשיג בו הזמנה לאותו היום, מה שלא נפוץ בלונדון בימים טרופים אלו, ברקזיט או לא.
שלא תטעו לרגע לחשוב שהעובדה שהיה שולחן פנוי הופכת את פלאש אנד באנס למסעדה זולה ויעד לא מבוקש. נהפוך הוא, עם ההתרחבות והמעבר מהסוהו לפיצרוביה לחלל גדול, מעוצב ומרווח, המקום הפך הומה עוד יותר. ועם האוכל בא התיאבון – המחירים האמירו ונראה שאם בעבר היה ניתן לסווג את המסעדה ברמת מחיר בינונית מינוס, היום אנחנו בקטגורית הפלוס.
מלבד רמת המחיר, והמיקום (שהפך יוקרתי יותר) נראה שגם התפריט עבר מתיחת פנים. לא רק לחמניות באו (באו-דזה) אוויריריות ובשר, אלא רכיבה על גל הניקיי שאופף את לונדון בימים אלו עם סושי, סביצ’ה וטירדיטוס אה-לה פרו. קצת מאכזב, אבל האם לפחות טעים?
בפועל, זה לא תמיד עובד, במיוחד כמו שאמר לנו נער המים – “שיש להם עומס” במבט מתוסכל. גימיק חביב שיוסיף 2-4 קוקטיילים לכל חשבון.
אז שני פיסקו ובירה אסאהי בשביל לתפוס קצת ראש ואנו מתחילים את הגלישה בנבכי התפריט של פלאש אנד באנס, שכאמור קצת תפח לו מאז שהיינו פה לאחרונה.
.
מנות הפתיחה מבשרות על סוג של הברקה: הפופקורן בתיבול קארי, חמאה ומלח ותוספת אצות נורי הופך לחביב השולחן, וגם ה-“רייס קראקרס” עם מתבלי סלסה ואבוקדו/שיזו בהחלט מספקים את הסחורה. הלונדוני מרגיש כמו הודי ב-40 מעלות בכלכוטה, אבל כל שאר הנוכחים (כולל הלונדונית שאינה מחובבי המטבח ההודי) חושבים שמדובר בגאונות קולינארית, לא פחות!
בתפריט גם סביצ’ה וגם טירדיטוס. ומזל שיש דר. גוגל כי ההסבר המגומגם של המלצרית ממש לא היה ברור. בעוד סביצ’ה זה דג נא חתוך לקוביות ומושרה במרינדה כך שהוא למעשה “מתבשל” בה, הטירדיטו הוא דג נא חתוך לפרוסות, והמרינדה נבזקת לפני ההגשה כך שהדג עצמו נשאר נא. החכמנו.
הטירדיטוס באס מוגש ברוטב יוזו, טראפל (כמהין) ו”חלב טיגריס”. Tiger’s Milk (במקור Leche de Tigre) זה רוטב פרואני שהוא הבסיס לכל מנת סביצ’ה טובה, הוא מורכב ממיץ ליים, בצל, צ’ילי, מלח, פלפל ומיצי הדג שאמור לשחות בו … לאו דווקא אמור 😉
מנת הסשימי הוגשה בצורה שלא היתה מביישת את רוקה או זומה, ניתן לתמונה לדבר בעד עצמה. תענוג.
מעבר לכך ניתן להזמין את המנות האלה אינדיבידואלית, ויש מנות שלא מגיעים עם הסמוקר מיקס, כמו שורש סלרי (סלריאק) ושורט ריבס של בקר.
חוץ מהלשון הטעימה, לאף אחד לא היה באמת מקום יותר להנות מהלחמניות וחבל שהמלצרית לא התריאה בפנינו שהזמנו יותר מדי מנות עוד בפתיחה. זאתאומרת, גרגרנות הלונדונים היא כמובן לא באחריותה, אבל היה נחמד להסביר לנו בדיוק מה יגיע מתי וכמה.. מנת הקטסו ארנב שהיתה חביבה (שניצל…) נשארה חלקית לא אכולה, ואפילו הלונדוני יכל לקחת 3 לחמניות באו הביתה, לאחר שאלו נותרו ללא דורש.
בעיניו, החמין שהכין לשבת היווה מילוי יותר טעים מאשר מילוי הבריסקט בקר, וזה אומר די הרבה. היה טעים סה”כ אך עם תחושב שיכלנו לצאת מהמקום עם בטן מלאה באותה המידה ועשירים בלפחות £40 יותר.
כך מצאנו את עצמנו צולים לנו סמור’ס מעולים על האש (מוטיב חוזר כבר אמרנו) ומלקקים את האצבעות.. תה יסמין היה סתמי ושודרג פלאים עם קצת סירופ אגבה.
אם אתם כבר פה – אל תתנו לאף אחד להניע אתכם מלהזמין את הסמור’ס. הלונדונית שבד”כ לא מתלהבת מקינוחים הצליחה לפלח מרשמלו מא’ ומצהירה ש”המנה הזו היא סיבה מספיק טובה בפני עצמה לבוא לכאן.”
אובר אחד אחרי ואנחנו כבר עוסקים במלאכת העברת שלושה לונדונים מהספה בסלון למיטות שלהם, על בטן מלאה תרתי משמע.
אמנם פלאש אנד באנס לא השאירה עלינו חותם (בכ”ז שכחנו ממנה) אבל היא בהחלט מהווה אלטרנטיבה זולה יותר (אם כי שוב – לא זולה) לרוקה, זומה, Inko Nito וכדומיהם לבילוי חביב של מטבח אסייתי שמנסה לרקוד על כל החתונות. והיי, אפשר למצוא פה שולחן!
  |
|
Flesh& Buns Fitzrovia +44 (0)20 7942 2000
Flesh & Buns website/ |
תיאור תפריט מעולה . לא בטוח שבריא בשבילי אבל מעניין. תודה