היפר-Coal

אז מה עושים לונדונים נטולי שינה כשההורים של הלונדונית מתנדבים לבייביסיטר משולש? יוצאים לקרוע את העיר כמובן!
סתאאם, לא באמת. הדייט נייט של הלונדונים אמנם נמשך לו יותר מחמש שעות תמימות (כן אנחנו מודים שהתחזרנו), אבל סה”כ באחד המיקומים היותר “בעניניים” שנפתחו אך לא מכבר, ה-Coal Drops Yard שמאחורי קינגס קרוס.
אוכל טוב * אופנה * עיצוב * קולנוע, והכל מאחורי גרנרי סקוור כמובן. לא מכירים? יאללה בואו איתנו.

 

 

ה-CDY בשיא פריחתו (תרתי משמע)

 

 

עולים כיתה – מדרגות פרחוניות ב-CDY

 

והיום כאמור המתחם הפך להיות סצינת ה-Posh האחרונה עם סניפים של מותגי הלבשה ולייף סטייל דוגמת Paul Smith, Fred Perry, Caravane, Emin & Paul, Wolf & Badger, חנות העיצוב של Tom Dixon (לא מומלץ לאנשים עם ילדים קטנים, בכ”ז המחיר הממוצע של פריט פה הוא כ-£300) וכמות מרשימה של מסעדות מגניבות למינהן: Barrafina – סניף רביעי לטאפאס המעולה הזכור עלינו ממכבר, Casa Pastor – מקסיקנית עם ווייבס, Morty & Bob – שקיבלנו טיפ שעושים את רובן הפסטרמה הכי טוב בעיר, Alain Ducass שמוכר את השוקולד שלו מפריז בבית קפה ראשון מסוגו, וגם את בית הקפה Vermaturia Cafe ועוד ועוד ועוד (הרבה “&” יש פה לחבר’ה).

 

דוכס השוקולד – הקפה של אליין דוכס

 

בפינה הישראלית חשוב להזכיר את מסעדת ה-Coal Office המעולה של אסף גרניט. טייק לונדוני מפונפן על מחניהודה, מאד נהנינו פה בהזדמנויות שונות ומשונות (לא זול) ואת החנות השלישית למותג התכשיטים של Maya Magal (היא ישראלית נכון??).

 

I heart U – וולף ובאדג’ר

 

בחזרה לברפינה

ברפינה היתה שכיית החמדה של הלונדונים עוד מימי הסניף הבודד בסוהו (שמאז העתיק את מיקומו). כילדים בגיל דרומה משלושים, העובדה שהשף הממושקף היה מזהה אותנו ושותה איתנו “טריפאסיקו” בסיום הארוחה אז – היתה עושה לנו את היום. רק שהשנים נוקפות, והכמעט שלושים הפך לשלושים משהו, וברפינה עם קונספט הללא הזמנות טלפוניות היומרני שהפך לסמי סטנדרט בלונדון – יצאה מהתכניות של הלונדונים, שבנתיים נערמו תחת ערימות חיתולים וצעצועים.
העובדה שקיבלנו ‘כארד בלאנש’ לדינר אנד אה מובי, מביאה לנסיון לחזור לנעורים ולטבול את החך בכוס קאווה או אסטרל’ה.

 

לומדים את החומר – תפריט טאפאס קטלוני

 

רגע רגע, בברפינה יש תור. התור שעובר בשתייה של עוד כוסית או שתיים למי שזמן הוא לא מצרך כל כך יקר בחייו, הופך להיות אוייב של אלו שהתבוססו בשגרה וקיבלו מנדט מהעם לשבור אותה ולו רק ללילה אחד. אז כאן, הישראליות נותנת הילוך וביקשנו מאלו שיזוזו שרפרף, ומאלו שיתכנסו קצת והופ – אנחנו יושבים.
-“נרשמתם בתור אצל המלצר?” שואלת המגישה החביבה (הקונספט בברפינה הוא הגשה לוחצת מאת הסו שפים / מוזגים שעומדים בצדו השני של דלפק האלומיניום הרחב).
-“כן הוא סבבה עם זה.” יוצא לנו באוטומט ישראלי, ואנו נותרים חפויי ראש עד שנקבל את המנות שיציבו את מיקומנו כעובדה קיימת. טוב בכ”ז לא סיפחנו את יהודה ושומרון, כולה קידמנו את התור…

 

תמזגי תמזגי – אסטרל’ה מהחבית

 

ישובים עם צלחת של פן-קון-טומט (לחם עם עגבנייה מרוסקת ושמן זית, אבל בנדיבות שראינו רק בברפינה ולעולם לא בברצלונה), זיתים, אסטרל’ה קרה וקאווה – נראה שהצלחנו עם המזימה. נחושים שלא להתמלא לפני הסרט (ולא לצאת עם חשבון מנופח יותר מדי שכן מחירי 2012 זה כבר מזמן לא הטרנד פה) אנו מסכמים להזמין רק מנות פתיחה קלות ולחלוק דג. זה המקום לציין שבברפינה עקרון הטאפאס share הוא השולט – והמנות לא קטנות יותר מדי.

 

שטויות במיץ עגבניות – pan con tomate

 

צלחת פלפלי פדרון מגיע לה לשולחן ואיתה דג קוד בנוסח קטלאן. הדג קליל ומוגש עם רוטב רומנסקו, נגיעות איולי וצנוברים. לא ברור לנו אם הוא כבוש או מבושל, אבל זה טעים.

 

פדרונים, זיתים ועגבניות – מזטים אה לה ברצלונה

 

כבוש או משוחרר? קוד אה לה קטלאן

 

הפטאטאס בראוואס גם לא מאחרים לבוא, מוגשים עם אותם מטבלים של הדג, אך לבקשת הלונדונים לא על אלא בצד. שלמות.

 

קינוח אה לה לונדונים

 

 

הישן מול החדש – Everyman Kings Cross

 

 

אני אומרת שזה כל כך פשוט שזה בסרט!

 

 

קולנועקטייל – צפייה ביקורתית

 

 

ששש לכבות ניידים! אוורי-מן

 

את הקינוח שלנו כבר השלמנו בדמות דוגמיות פטל בשוקולד מריר של גרין אנד בלאק (טעות קשה של הקולנוע לספק לנו “טעימות”) ופופקורן מתוק/מלוח. נרגעים להם עם שעתיים פלוס נוספות של סרט, הלונדונים מתרכבלים על ספת הקולנוע המפנקת, רגע לפני שהאובר מנחית אותם חזרה בצפון לונדון לבוקר של בנק הולידיי (חופש) עם החתלות, הנקות, פרנץ’ טוסט, בכיות, מלחמות על האייפד, וכן גם האנג אובר קטן.