קטגוריה: כללי

באנגליה, מאז שהילדים בגנים, נתקלנו כבר יותר מדי פעמים במונח “Half Term”… למעשה, יש שלושה Terms (סמסטרים בשנת לימודים) ואיכשהו זה יוצר שש חופשות. מצב תמוה עוד יותר שמדובר בגן פרטי!! אז במקום להלאות אתכם במשוואות בריטיות שמזכירות שיעור חדו”ה, ניצלנו את היום הראשון של ה-Half Term התורן להמשיך את המסע בעמק התמזה, עם תחנה מספר 2: ווינדזור ואיטון. 

מי שעוקב אחרי הלונדונים באדיקות יודע שאם אתה צעיר ומחוסר ילדים, ה-“Scene” היא איסט לונדון. איסט לונדון הוא בהגדרה ציר שחלק ממנו כבר נסקר בפוסטים השונים בהרחבה: לסטודנטים ומתמחים צעירים מדובר בעיקר ב-Mile End בואך לאיסט אנד הלוא הוא ווייטצ’אפל-שורדיץ’ הממוקמים בקרבת אוניברסיטת קווין מארי המבוקשת והסיטי עצמה שהיא מרכז הפיננסים; משפחות בוהמיניות מוצאות מקלט מעט צפונה משם ב-Hackney שעדיין נספרת כאופצית דיור שפויה בעיר היקרה; ואילו איפשהו בין שורדיץ’ לדרום האקני ניתן למצוא את הצלע הרביעית – הלוא היא Hoxton.

יש לנו כלל. לא נשארים בלונדון לחג המולד. כבר הרבה שנים שהכלל הזה נאכף באדיקות ע”י הלונדונים, אחרי חג מולד אחד שהועבר בשיטוטים ברחובותיה הריקים (והקרים) של העיר. עם זאת, אין מניעה להנות מהאטרקציות הרבות שהבירה מציעה בבילד-אפ לחג המולד עצמו – ואפילו רצוי. הגנים הבוטנים המלכותי בריצ’מונד – הלוא הם Kew Gardens מציעים אטרקציה שכזו במסגרת “Christmas at Kew”. הגננים המלכותיים לקחו את קישוטי האורות של עץ האשוח צעד אחד קדימה והגן כולו עוטה אורות חגיגיים במסלול הליכה לילי מיוחד. שווה נסיעה מורטת עצבים לדרום-מערב לונדון ו-£16 לאדם? תשפטו בעצמכם.

אין זה סוד שהלונדונים אוהבים את האלווין (ליל כל הקדושים). טוב לפחות שלושה-רבעים מאיתנו, שכן הלונדונית הקטנה קצת מפחדת ומסע שכנועים לקפוץ כסינדרלה ברחבי NW לא הועיל, וההורים נשארו ללא ממתקים. כך או כך, קיים קונצנזוס בין הלונדונים כולם לגבי קאפ-קייקס. ובמיוחד שמדובר בקאפ-קייקס מיוחדים להאלווין. אז הנה טרי מהתנור, ערב ליל כל הקדושים בלונדון, כולל מסע אחר הקאפ-קייק המושלם ל-Halloween בשיתופה של הדודה הצהובה, שקפצה לביקור. פוסט שכולו קלוריות ודלעות.

לרגל חג ליל הקדושים הלא הוא האלוווין (Halloween) ליקטנו עבורכם אוסף של אגדות אורבניות מצמררות שיער על הכרך האנגלי. בניגוד למנהגנו לא מדובר בחוויות אישיות מחיי הלונדונים (תודה לאל), אבל לרגל Trick or Treat (ובתוספת האנגלית Give me something sweet to eat) החלטנו להראות לכם שלא הכל וורוד בבירה הקרירה….

נופים ירוקים; כבשים פועות; אגמים תכולים; טירות מקבריות ופסגות מושלגות. רגע, Rewind – פחות מיממה קודם: כבישים; פקקים; תחנות דלק; די וי די; פרינגלס ובעיקר עצבים מרוטים. הלונדונים יצאו מהכרך הגדול ושמו פעמיהם לעבר הלייק דיסטריקט (Lake District) בצפון הרחוק.

אז הנה הלונדונים מבליחים להם עם עוד פוסט כאילו משום מקום – אתם חושבים לעצמכם. ובצדק, אנחנו לא מתכוונים להזניח את הבלוג, פשוט הלכה למעשה לא מצליחים לבלות או לספק חוויות שהם קצת יותר מאשר הביקור השבועי בג’ימבורי. הלונדוני הטרי כבר בן שישה חודשים, ואין מה לעשות צריכים להשתדל לתת לקטן את אותן חוויות לונדוניות של האחות הגדולה שכבר מפטפטת לה במבטא אנגלי צפון לונדוני מצוחצח. רק שהפמלייה מורכבת משתי עגלות (או טנק מרכבה כפול), מצעד של תיקים, והרבה כאב גב נלווה (ופיזיוטרפיה) – הרי שצריך למצוא פעילויות כאלה שתומכות בהר הלוגיסטיקה. למי שמבקר בלונדון עם ילדים, וחם על סושי (או…

אז ראשית מילות התנצלות: הלונדונים לא נטשו, וכן אנחנו עדיין גרים בלונדון.. הסיבה שבמשך שלושה חודשים לא נכתבה כאן מילה אחת – היא שלונדוני חדש הצטרף אלינו והגיח לאוויר העולם. הקטן אמנם צובע את שמי לונדון האפורים בחיוכים צבעוניים, יחד עם זאת גובה מההורים הסהרוריים הרבה אנרגיה (כמו גם הלונדונית ההקטנה) ולפיכך לא שמעתם מאיתנו זמן רב, וגם בעתיד הקרוב, לצערנו כנראה שנהיה קצת פחות פעילים. ועכשיו שמילות הסליחה מאחורינו, הגיע הזמן לספר על אחד המקומות הכי צבעוניים בלונדון: וייטצ’אפל. היה זה היום הראשון של השנה החדשה, 2016. הרחובות ההומים בד”כ – היו שקטים, ואפילו השוק הערבי הסואן של וייטצ’פל הייסטריט…

 את הביקור ב-Granary Square (“כיכר האסם” בתרגום מאד מאד חופשי) שמרנו לשילוב של שני אירועים: (א) יום שמשי חם ו-(ב) שהלונדונית הקטנה תשתלט על נושא ההליכה. רק שאוגוסט באנגליה חלף לו מבלי ולו יום חמסין אחד, וכשהשמש המעטה הפציעה בסופה”ש – החלטנו לבדוק את הכיכר הכי חדשה בלונדון. Granary Square, הממוקמת בקינג’ס קרוס, היא פיתוח פרטי, חלק מהתכנית הארכיטקטונית של קינג’ס קרוס המתחדשת. מדובר בכיכר בגודל של טרפלגר, אך בשטח פתוח, המשמש כקן ל-1,080 זרמי מזרקות מים (“Jets”), שבמהרה הפכו למושא אהבתם של זאטוטי צפון לונדון.  

 כל מי שמבקר בלונדון, ולא משנה באיזו עונה, מכיר את המשוואה: ביקור בלונדון = גשם (לפחות ליום אחד). עבור אמא שלו, היו אלו יומיים רטובים במיוחד, שהובילו את הלונדונית, הסבתא והקטנה לקצר במעט את השיטוטים ולתרום רבות לרווחת נהגי המוניות של העיר. But every cloud has a silver lining, והגשם הקייצי התחלף לו ביומיים עם מזג אוויר נאה (אפילו לא מסוגלים לומר שהיה שמשי במיוחד, באמת שניסינו). יחד עם זאת, היעדר ענני המלחמה זימן אותנו לטיול רגלי באחד המקומות שתיירים רבים, בזכות אותו יום גשם מנדטורי, לא זוכים להכיר: ונציה הקטנה.