קטגוריה: ****½

במה שאולי יהיה יום השמש האחרון שהממלכה רואה, רגע לפני ה”High holidays” כפי שהם מכונים פה בפי יהודי לונדון, הלונדונים יוצאים ליום כיף במרלו, עיירה קטנה בעמק התמזה במרחק של כשעה ורבע מלונדון. הם מצטרפים בהפתעה לפסטיבל מקומי, רואים כוכבי מישלן בגסטרו-פאב ואפילו חוזרים ללונדון ל”דייט נייט”. מרלו. צבעוניות שמזמן לא נראתה בבלוג של הלונדונים.   ב-8 בבוקר שהפצפונת עוד דורשת לאכול, והלונדונים הקטנטנים עדיין לא לבושים, בכלל לא ברור אם אנחנו נצא אי פעם לדרך. ההתלבטות בין העיירה הנלי-און-תמז למרלו עדיין לא הוכרעה ונראה שנגזר עלינו לבלות עוד יום שבת ביתי בצל מריבות על האייפד. אחרי עוד כוס ממכונת…

אחרי תקופה ארוכה של פוסטים על פעילויות מחוץ לעיר, “טיולים שנתיים” ומדריכי הישרדות ללונדון עם ילדים, החלטנו להעלות פוסט מסכם על מסעדת קויה, פעילות להורים נטו. Coya המשלבת מטבח פרואני/יפני היא אחת המסעדות היוקרתיות היותר מסקרנות שיש לווסט אנד של לונדון להציע, והיא עושה זאת בהצלחה כבר מספר שנים. אז השחיזו את המזלגות, והקפידו לקרוא את הפוסט הזה על בטן מלאה.  

  אי שם בקרבת הווסט-אנד, מהצד הצפוני של תעלת פדינגטון, הלונדונים מוצאים פיסה קטנה של אביב ב”שכונת המשתלה” או הדבר הכי קרוב לכך בלונדון, כאשר הם מגלים את ה-Clifton Nurseries במיידה-ווייל.

אם יש משהו משותף לכל ילד באנגליה, ללא קשר לדת, גזע או מין, היא האהבה הבלתי מתפשרת לחזירה אחת קטנה ומשפחתה, הלוא היא Peppa Pig. לא ברור לנו למה לא ניתן למצוא אותה בישראל (חלק מדרישות החרדים במו”מ הקואליציוני אולי למנוע ממשפ’ חזיר לטמא את גלי השידור של ארץ הקודש), אבל בצד הגשום של הכדור – ההתמכרות קשה. אז כחלק מהמו”מ הקואליציוני של משפחת לונדונים, הוחלט לצאת לחיק הטבע לשלושת ימי יערות, סוסי פרא, סוסי פוני, צבאים וכן גם משפחת חזירים, בלונה פארק “פפה פיג וורלד” שנמצא בקצה הצפוני של שמורת הטבע “New Forest” בדרום האי הבריטי.

כשהשמש זורחת בתחילתו של סתיו לונדוני, הלונדונים מחליטים לעשות מעשה ולקחת את שני הקטנטנים לנקודה הצפונית של עמק התמזה. עם מקומות מוכרים כמו איטון, אוקספורד, וווינדזור – עמק התמזה טומן בחובו את ערי הזהב של האריסטוקרטיה האנגלית. כך, לפני הפקקים של יום ראשון ובלי הרבה תכנון מראש – אנו מתחילים במה שאנו מקווים שיהפוך לסדרת פוסטים על עמק התמזה: ביקור ב-St. Albans

נופים ירוקים; כבשים פועות; אגמים תכולים; טירות מקבריות ופסגות מושלגות. רגע, Rewind – פחות מיממה קודם: כבישים; פקקים; תחנות דלק; די וי די; פרינגלס ובעיקר עצבים מרוטים. הלונדונים יצאו מהכרך הגדול ושמו פעמיהם לעבר הלייק דיסטריקט (Lake District) בצפון הרחוק.

אז הנה הלונדונים מבליחים להם עם עוד פוסט כאילו משום מקום – אתם חושבים לעצמכם. ובצדק, אנחנו לא מתכוונים להזניח את הבלוג, פשוט הלכה למעשה לא מצליחים לבלות או לספק חוויות שהם קצת יותר מאשר הביקור השבועי בג’ימבורי. הלונדוני הטרי כבר בן שישה חודשים, ואין מה לעשות צריכים להשתדל לתת לקטן את אותן חוויות לונדוניות של האחות הגדולה שכבר מפטפטת לה במבטא אנגלי צפון לונדוני מצוחצח. רק שהפמלייה מורכבת משתי עגלות (או טנק מרכבה כפול), מצעד של תיקים, והרבה כאב גב נלווה (ופיזיוטרפיה) – הרי שצריך למצוא פעילויות כאלה שתומכות בהר הלוגיסטיקה. למי שמבקר בלונדון עם ילדים, וחם על סושי (או…

אז ראשית מילות התנצלות: הלונדונים לא נטשו, וכן אנחנו עדיין גרים בלונדון.. הסיבה שבמשך שלושה חודשים לא נכתבה כאן מילה אחת – היא שלונדוני חדש הצטרף אלינו והגיח לאוויר העולם. הקטן אמנם צובע את שמי לונדון האפורים בחיוכים צבעוניים, יחד עם זאת גובה מההורים הסהרוריים הרבה אנרגיה (כמו גם הלונדונית ההקטנה) ולפיכך לא שמעתם מאיתנו זמן רב, וגם בעתיד הקרוב, לצערנו כנראה שנהיה קצת פחות פעילים. ועכשיו שמילות הסליחה מאחורינו, הגיע הזמן לספר על אחד המקומות הכי צבעוניים בלונדון: וייטצ’אפל. היה זה היום הראשון של השנה החדשה, 2016. הרחובות ההומים בד”כ – היו שקטים, ואפילו השוק הערבי הסואן של וייטצ’פל הייסטריט…

 את הביקור ב-Granary Square (“כיכר האסם” בתרגום מאד מאד חופשי) שמרנו לשילוב של שני אירועים: (א) יום שמשי חם ו-(ב) שהלונדונית הקטנה תשתלט על נושא ההליכה. רק שאוגוסט באנגליה חלף לו מבלי ולו יום חמסין אחד, וכשהשמש המעטה הפציעה בסופה”ש – החלטנו לבדוק את הכיכר הכי חדשה בלונדון. Granary Square, הממוקמת בקינג’ס קרוס, היא פיתוח פרטי, חלק מהתכנית הארכיטקטונית של קינג’ס קרוס המתחדשת. מדובר בכיכר בגודל של טרפלגר, אך בשטח פתוח, המשמש כקן ל-1,080 זרמי מזרקות מים (“Jets”), שבמהרה הפכו למושא אהבתם של זאטוטי צפון לונדון.  

 כל מי שמבקר בלונדון, ולא משנה באיזו עונה, מכיר את המשוואה: ביקור בלונדון = גשם (לפחות ליום אחד). עבור אמא שלו, היו אלו יומיים רטובים במיוחד, שהובילו את הלונדונית, הסבתא והקטנה לקצר במעט את השיטוטים ולתרום רבות לרווחת נהגי המוניות של העיר. But every cloud has a silver lining, והגשם הקייצי התחלף לו ביומיים עם מזג אוויר נאה (אפילו לא מסוגלים לומר שהיה שמשי במיוחד, באמת שניסינו). יחד עם זאת, היעדר ענני המלחמה זימן אותנו לטיול רגלי באחד המקומות שתיירים רבים, בזכות אותו יום גשם מנדטורי, לא זוכים להכיר: ונציה הקטנה.