קטגוריה: ****½

 כבר ארבע שנים שהלונדוני מחפש דרכים יצירתיות להגיע לאחת החוויות היותר אנגליות מאנגליות. לפני שבועיים זה קרה, עם ביקור בלתי נשכח מעל הדשא של ווימבלדון. אולם ישראלי שיצפה לחוויה מרגיעה – יכול לשכוח מזה – תורים אנגליים בכל פינה הופכים לחלק אינטגרלי מהחוויה, שרק כמות בלתי מבוטלת של פימ’ס תוכל לפתור. ווימבלדון: מדריך הישרדות.  

 היי! לא נעלמנו… מזה חודשים שהלונדונית יושבת לה ספונה בבית, בלימודים קדחתניים, ואילו הלונדוני והלונדונית הקטנה משוטטים להם בסופי השבוע על הצירים המרכזיים של NW/לונדון מתוך מטרה לתת לאמא קצת שקט. רק מה לעשות שמועד יום השין קרב, ודווקא אז מתפרק לו האיחוד האירופאי של מנקה-שמרטפית מרומניה, ואומנת מפולניה. מזל שברגעים קשים כאלה אפשר לסמוך על אמא שתעזוב את הכל, תצטייד בבורקס ואפילו תקח אוטובוס מלוטון, וכל זאת מבלי לבדוק אפילו פעם אחת את הנייד.. הפעם מדובר באמא שלה, שכך בילתה לה חמשוש ארוך במיוחד של גיבושון עם שני שליש מ”team לונדונים”.

ביקורן של אמא-סבתא ואחות-דודה (שלה) גרר מספר ימים בהם חזרנו להיות הלונדונים הקולינרים, שמשאירים את הקציצות במקפיא ואת הירקות במקרר (לא קצוצים). בתוך שבוע הספקנו לבקר בשלושה מקומות שעוד לא ניסינו – לטוב ולרע. את הקילוגרמים העודפים – אנו חייבים לזכות הגיוון האתני שמציעה לונדון: בפלומר הישראלית (מחניודה גרסת לונדון) נעזרנו בשירותי הבייביסיטר של סבתא; בפלאש אנד באנס ירדנו בצוותא משפחתית על לחמניות יפניות ממולאות בשר; ואילו שבוע אח”כ – כבר בלי המשפחה אבל עם חברים – קינחנו בפיצה איסט שבשורדיץ’.

אם יש משהו שהלונדונים (פלוס אחת) למדו מהיותם הורים נטולי שינה – הוא “אל תאמר שאפנה אשנה”. הביטוי שסבתא אהבה כ”כ לומר תקף שבעתיים כאשר יש לונדונית קטנה שמסרבת לישון, וכאשר מתיישבים לכתוב על מאורעות היום (ו/או לבצע כל פעילות אחרת המצריכה חצי ישיבה ספק שכיבה) – האורות כבים להם מהר מאד והעיניים נעצמות באופן מיידי, אפילו לפני שהספקנו לכתוב שורה בודדה. כך, כאשר הלונדוניות עולות על טיסה BA165 בדרך לארץ הקודש, הוטלה על הלונדוני (שצפוי לשבוע רבוי שינה) המשימה לגבב את אוסף החוויות של עוד מלפני ראש השנה לכדי פוסט חדש. אז עבור תיאורו של הביקור החטוף לקיימברידג’ תיאלצו…

כשאיומים של “סופת השנה” ביום א’ שעבר מידפקים על דלתה של הממלכה, ניצלנו את יום שבת השקט לטיול באנג’ל ואיסלינגטון – המחוז הצפוני N1 שמהווה את הזירה הכי לונדונית ונטולת תיירים שראינו מזה זמן רב. איסלינגטון – יש כאן הכל: בתי קפה, מסעדות, חנויות היי-סטריט, בתי קפה, חנויות גדג’טים, בתי קפה, חנויות צעצועים, בוטיקים של בגדים, בתי קפה, מסעדות, מאפיות וכן – עוד כמה בתי קפה! מי אמר שצריך לצאת לאוקספורד סטריט בשביל קניות??? הלונדונים מציעים אלטרנטיבה שפויה ולונדונית נטולת השייח’ים של אוקספורד סטריט, נטולת התיירים האבודים של קובנט גרדן וחופשייה מהפגנות השנאה של קנזינגטון. איסלינגטון זה כאן!

כשהחום עדיין שורר בעיר, קצת לפני שהוא מבלה את חופשת החגים באכילה מרתונית בת”א, שוב השאיר הלונדוני את הלונדונית מאחור, ועשה את המסע לצפון הכי חם בלונדון. ביום בו השכונה רותחת והתותחנים משחקים במעלה הרחוב, איסלינגטון הוא המקום להיות בו.

חום יולי-אוגוסט אז היה כבד מאד / שעת צהריים והם מחפשים מקום להצטנן במקצת. לא, אל תבינו אותנו לא נכון, מזוג הלונדונים שמרבה להתלונן על מזג האוויר האפרורי של הבירה, לא תשמעו טרוניה או טענה על גל החום ששטף את האי הקטן. מסתבר שלונדון בשמש היא עיר תוססת ורותחת (תרתי משמע) כאשר בהיעדרם של מזגנים – כולם (אבל כולם) יוצאים לגנים ולפאבים המקומיים. למעשה “הסיטי אוף לונדון” כל כך הומה עד שלא ברור לנו מה מניע את הכלכלה המקומית בימים מהבילים אלו (מבשלות הבירה לא כלולות בתהיה). בשיא החום החלטנו למצוא פינה שקטה ומוצלת בה נצליח להיות קצת לבד, זאתאומרת…

כבר יותר משנה שאנו מתלוננים על הבירה הבריטית האפרורית, אבל האמת היא שהעיר מציעה אפשרויות בילוי מגוונות שקשה למצוא בכל מקום אחר. ביקורם של שני זוגות חברים טובים, הוביל לפתיחה מחודשת של המפה. הכוונה היא כמובן למפת הכוכבים של מישלן, המתפרסמת כל שנה ומעניקה ליחידות סגולה את הכוכב המיוחל (שאפילו אהרוני מעולם לא קיבל!). לונדון, על שלל מגרעותיה, עמוסה לעייפה במסעדות שזכו להיכנס לרשימה. לרגל הגעתם של האורחים יצאנו לסיבוב בין שתי כוכביות שכאלה, שמתהדרות ב”שף סלב”. שתיהן מתיימרות לקחת את הבישול הבריטי הלא מרשים בעליל ולתת לו טוויסט פיוז’ן מולקולרי – ואם התבלבלתם וצריכים מילון עברי-אנגלי-פלצני – דעו שאתם…

כל ניסיון להשיג שולחן בבלת’זר לונדון – עלה בתוהו. הבראסרי שבמקור נמצא לו בסוהו בניו יורק ודמותו היא דמות “הבראסרי” התל אביבית שחיקתה את המקום אחד לאחד (בהצלחה מרובה, אנחנו אוהבים) – הגיע ללונדון (אחרי דיבורים במשך של חמש שנים) וזכה להתנפלות המונים. כל התחנונים לא עזרו, והקשר המזויף שנרקם עם אלווין מנהלת יחסי הציבור לא הועיל – הלונדונים OUT. Out זאתאומרת עד יום חמישי האחרון, כאשר שליחות תמימה מצדו באיזור קובנט גרדן, בד בבד עם בילוי של יותר משעה באוטובוס מצדה (ששינה את מסלולו באופן מפתיע) – הובילו לפינוק ערבי על הבר במקום הכי חם בעיר הקרה.

 הניסיון הכושל משבוע שעבר להיכנס ל-10 גריק סטריט השאיר אותנו עם טעם רע בפה. לא, האלטרנטיבה דווקא הייתה טעימה, אלא כאשר הלונדונים נזרקים מהדלת הראשית – תהיו בטוחים שהם יחזרו דרך החלון! כך הגענו חמושים בביטחון עצמי גבוה ובמיטב המלתחה למסעדת הביסטרו האנגלי בלב הסוהו, לא מוכנים לקבל תשובה שלילית, במיוחד נוכח העובדה שהשכמנו לצאת לארוחת ערב, בשעה שלא תבייש הגשה ראשונה בבית גיל הזהב (שבת ב-6). אה כן, אם שכחנו לציין אז נזכיר שמדובר בחלק מהטרנד הלונדוני המעצבן – מסעדות שלא מקבלות הזמנות מראש … “יהיה לנו שולחן עבורכם עוד כשעה עד שעה וחצי” חייכה המארחת [דמיינו לעצמכם רעש של…