בחזרה לקנזינגטון

 היי! לא נעלמנו… מזה חודשים שהלונדונית יושבת לה ספונה בבית, בלימודים קדחתניים, ואילו הלונדוני והלונדונית הקטנה משוטטים להם בסופי השבוע על הצירים המרכזיים של NW/לונדון מתוך מטרה לתת לאמא קצת שקט. רק מה לעשות שמועד יום השין קרב, ודווקא אז מתפרק לו האיחוד האירופאי של מנקה-שמרטפית מרומניה, ואומנת מפולניה. מזל שברגעים קשים כאלה אפשר לסמוך על אמא שתעזוב את הכל, תצטייד בבורקס ואפילו תקח אוטובוס מלוטון, וכל זאת מבלי לבדוק אפילו פעם אחת את הנייד.. הפעם מדובר באמא שלה, שכך בילתה לה חמשוש ארוך במיוחד של גיבושון עם שני שליש מ”team לונדונים”.
greenbus

בחמישי חזרו סבתא לונדונית והלונדונית הקטנה עמוסות “שוגר-ראש” בשמונה וחצי בערב, לאחר נסיעת אוטובוס מאתגרת והרבה מרץ, מצויידות בשקיות של קניות והרבה מצב רוח בעקבות ביקור מוצלח בתערוכה של סוניה דלוניי בטייט מודרן. בשישי היו אלו שיטוטים ברחבי הסיטי, יחד עם הלונדוני, שהתמצו בכוס קפה במקום הקבוע, והסתכמו בביקור חפוז ב-sportsdirect ובקופסת מקרונים מ-Ladurée בשביל הדגרנית.

ladureeלמי שלא מכיר את ספורטס דיירקט (יש ישראלי כזה?) מדובר ברשת ספורט המקבילה של רמי לוי, עם “מחירי כסאח” על דגמים דאשתקד. אם אתם צריכים נעלי נייקי ב-50£ או גרביים ב-3£ זה המקום בשבילכם, עם סניפים ליד סיינט פול, טוטנהאם קורט רואד, בייקר סטריט ו-Lillywhites הסניף המקביל הפרוש על 4 קומות בפיקדילי.

 

 שבת בקנזינגטון


גלרית סרפנטיין הייד פארק
 

את הדרך לקנזינגטון עשתה השלישייה החל מקודקודו הצפון-מזרחי של הייד פארק, מכיוון שמישהו מחברי הקבוצה החל לבכות לאחר שמאס בנסיעת האוטובוס, ולא נשארו לו אי אלו פרחים לבתר (רמז – זה לא הלונדוני לשם שינוי).

מראש, הוחלט על ביקור בגלרית ה-Serpentine שלאחרונה פתחה שלוחה נוספת, עוד בעבר הצפוני של נחל ה-Serpentine. חרף התנגדותו של הלונדוני, ביקרנו בתערוכה של Duane Hanson בגלריה החדשה, וטוב שכך! הנסון, שנפטר ב-1996 יצר פסלים אנושיים מרתקים של עובדי צווארון לבן קשי יום, ילדים ותינוקות.
חלקם של הפסלים נראים כ”כ אנושיים שקשה היה לדעת לרגע אם לא מדובר באנשים אמיתיים, במיוחד אלו שמרכיבים משקפיים או שקשה לתפוס את מבטם המזוגג.

גלריות בלונדון - תערוכה בסרפנטיין גלרי
בעיניים מזוגגות בסרפנטיין

גם הבניין החדש ע”ש Sackler מרהיב למדי, עם מזרקת צינורות, יצירה מאת ברטרנד לבייר, שתהיה במקום עד ה-4 לאוקטובר. לבניין מסעדה ממורקת, המתהדרת בעיצוב מודרני – עם גג חלק לבן שמשתלב בחלל המקום. שווה ביקור ללא ספק. השתאות נרשמה מהשירותים החדשניים, בהם מייבש הידיים הוא חלק אינטגרלי מברז המים (!!) – רק בשביל זה היה שווה לבוא לבקר.

גלריות בלונדון - תערוכה בסרפנטיין
בעיות צנרת בסרפנטיין סקלר
גלריות בלונדון - תערוכה בסרפנטיין
‘אובר מודרן’ – אל תשכחו לבדוק את השירותים….

ובניגודיות מוחלטת, בגלרית ה-Serpentine המקורית (לאחר שחוצים את “נחל הנחש” דרומה) ניכונה לנו אכזבה רבה. התערוכה של לינט יאדום-בויקי שמציירת אנשים שחורים בלבד בצבעי שמן, הייתה מאכזבת למדי. הציורים פשוטים ולא מרשימים והעובדה ש”הציירת מציירת דמויות הקיימות מחוץ לממדי זמן או מקום ספציפיים” הופכות אותה למשעממת. גם הלונדונית הקטנה הדגימה הסכמה בשתיקה, כשחרפה לה בשלווה בתוך העגלה. היה יותר מעניין לו לציורים היה איזשהו נרטיב משותף… מעבר לכך, ה-Summer Pavilion שהשנה מצטייר כמרשים למדי, עוד לא היה מוכן, ונאלצנו להציץ מבעד ליריעות הבד ומעבר למנופים כדי לקבל מושג על המבנה המרשים של selgascano (חוזה סלגה ולואיס קנו) צמד הארכיטקטים ממדריד. http://www.serpentinegalleries.org/exhibitions-events/serpentine-pavilion-2015

מכאן, המעבר לגני קנזינגטון היה מהיר, כאשר הסבתא הלונדונית רצתה לבקר בארמון קנזינגטון, בשאיפה אולי לפגוש את ג’ורג’ הקטן ל-playdate. הלונדוני לא התרשם מכמות המבקרים ולשם שינוי הושגה פשרה: לא לביקור בארמון – כן להליכה בגנים המלכותיים הסובבים לו. לאחר שנתקענו בפקק תנועה של תיירות גרמניות בגיל העמידה חמושות במזוודות במבוך הגדר החיה, הספקנו לעשות אימון בהליכה לקטנה, להצטלם על רקע הגנים המרהיבים, ולשים את פעמנו לכיוון ה-Highstreet.

הביקור בקנזיגטון התחיל בארוחת צהריים. בהיבט הזה, הוסכם שניתן להסתפק בביקור מרוכז בסופרמארקט של Whole Foods שנותן למעשה את המענה למי שמחפש food court מהסוג שלא ניתן למצוא כמעט בלונדון (למעט בקניונים). בעוד שקומת הקרקע של Whole Foods מתאפיינת בקופסאות סלט יקרות מפז, אוכל מוכן ואוכל מדוכנים, הקומה התחתונה היא סופר טבע פר אקסלנס למי שפשוט חייב לטחון לעצמו את חמאת הבוטנים במחיר של קרקע קטנה בפרדסיה.

הולפודס בלונדון – סלט לעשירון העליון
פה זה לא קופיקס – אוכל אורגני בהולפודס

לעומת זאת, הקומה העליונה מורכבת ממסעדות ודוכנים רבים, בין היתר: the Market Restaurant שמציעה את כל סוגי המזון הידועים לאדם המודרני, מסעדות דים סאם וסושי, וכן את מסעדת Bone Daddies החדשה לבשר המוגש בבאו (לחמניה מאודה) וראמן, בת דודתה של מסעדת Flesh and Buns.

ארוחה שכללה פתאי ממסעדת ה-Market, דג לבן לקטנה, וכן דים סאם וגיוזה לא התיישבה טוב אצל הלונדוני בקיבה, אך לא נרשמו תלונות אצל הצמד השני. עמדת ההחלפה במקום הייתה מצויינת כדי לסדר את הקטנה ולנקות אותה מכל הבלאגן, ונרשמה גם הערה לחזור ולנסות את Bone Daddies באיזשהו שלב בעתיד.

עד העצם – Bone Daddies בקומה העליונה

הדרך חזרה הביתה היתה קשה עבור הלונדוני והקטנה, שמצויידים בCOOKIE של בן (Ben’s Cookies) יצאו למסע מפרך בטיוב המושבת למחצה. אם יש נקודה שחורה ללונדון זה היעדר מעליות או ר”ל מדרגות נעות בטיוב בשנת 2015!! ההתניידות עם עגלה היא קשה, וזאת על אף הנכונות לעזור של מרבית האנגלים (שימו לב – אנגלים ולא זרים!). הסבתא הלונדונית הספיקה לבקר ב-UNIQLO ו-TK MAXX לפני שהקיבה הרגישה של הלונדוני שלחה אותה למסע של שעה וחצי באוטובוס חזור לNorth-West.

אחד החסרונות הבולטים של קנזינגטון זו העובדה שהתחבורה מכאן לכל מקום שהוא אינו מרכז לונדון, לוקה בחסר. במיוחד בסופי השבוע, כאשר עבודות תחזוקה משביתות או מעכבות את השפופרת. יחד עם זאת, לאור הימצאותה של השגרירות, ומלון Kensington Palace האהוב כ”כ על הישראלים, וכן האפשרות לעשות שופינג במקום ולהרגיש אמריקה ב-Whole Foods עושה את האיזור ליעד נחשק על עם הספר.

***½


  Whole Foods Market
63-97 Kensington High Street
The Barkers Building
Serpentine Sackler Gallery
West Carriage Drive
http://www.serpentinegalleries.org/
Sports Direct
list of branches

 

Author: הלונדונים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *