קטגוריה: כללי

כבר יותר משנה שאנו מתלוננים על הבירה הבריטית האפרורית, אבל האמת היא שהעיר מציעה אפשרויות בילוי מגוונות שקשה למצוא בכל מקום אחר. ביקורם של שני זוגות חברים טובים, הוביל לפתיחה מחודשת של המפה. הכוונה היא כמובן למפת הכוכבים של מישלן, המתפרסמת כל שנה ומעניקה ליחידות סגולה את הכוכב המיוחל (שאפילו אהרוני מעולם לא קיבל!). לונדון, על שלל מגרעותיה, עמוסה לעייפה במסעדות שזכו להיכנס לרשימה. לרגל הגעתם של האורחים יצאנו לסיבוב בין שתי כוכביות שכאלה, שמתהדרות ב”שף סלב”. שתיהן מתיימרות לקחת את הבישול הבריטי הלא מרשים בעליל ולתת לו טוויסט פיוז’ן מולקולרי – ואם התבלבלתם וצריכים מילון עברי-אנגלי-פלצני – דעו שאתם…

ביקור חולין בצפון מזרח העיר, בצהריי יום ראשון, הביא אותנו לשוטטות לא אופיינית ב-Hackney. שכונה מזרח לונדונית זו צברה בשנים האחרונות מוניטין של מעוז אופנתי – אומנתי, כאשר בניגוד למזרח הדרומי יותר – יחד עם אוכלוסיית ההיפסטרים ניתן למצוא בהקני גם חבר’ה כמוכם וכמוני. במבט ראשון, ואולי זה היה רק מזג האוויר האפור שהכה בניגוד לתחזית, השכונה נראתה מנומנמת למדי, עם ארכיטקטורה של פרוור בריטי טיפוסי משובץ בבנייני אבן כבדים, לצד אי אלו מבנים תעשייתיים, לופטים וסטודיוס… ההליכה הובילה אותנו לרחוב Broadway Market – מקום אותו הלונדונית כבר מזמן סימנה כיעד לביקור. הרחוב עצמו מתאפיין בבתי קפה וברים מאאגניבים כאשר אוכלוסית…

בניגוד למנהגנו הקבוע לעשות דברים ואז לרשום עליהם (ע”ע ‘בלוג’) הלונדונים הפעם החליטו להיכנס לדלוריאן ולכוון את מחוגי השעון לקיץ 2013 … מסתבר שבעתיד הקרוב הבירה האפרורית לובשת את צבעיה של ניו-יורק התוססת כאשר מסעדות • חנויות • מלונות • וסתם מקומות של “האנג אאוט” מגיעים אלינו היישר מהתפוח הגדול, ומצטרפים לבלת’זר – עליה כבר סיפרנו. ההבדל בשביל הישראלים הוא 500-700$ הפער בין כרטיס טיסה לשם או לכאן (שכנראה יבוזבז בהמשך על הפער במחירים בחנויות), וכמובן מזג אוויר יותר אפרורי, למרות שאנחנו מקווים שעד הקיץ הנושא ייפתר (?!). גזרו ושמרו כשתחפשו לאן לברוח מהחום הגדול של יולי-אוגוסט בישראל. מומלץ.

בצד אחד של הזירה כניסה חשוכה ובדיקה גופנית, תעודות זהות וכמובן שרשימה מודפסת ובאונסרים מזרח אירופאים, איפשהו בכניסה צדדית של הלונדון ת’יאטר. מהצד השני כניסה מנומנמת למונומנט עגול לונדוני, עם ספסלי עץ “נוחים”, תור לאיסוף כריות ושמיכות מסדרנים אנגלים בגיל הזהב, איפשהו על הגדה הדרומית של התמזה. אם ה”אסימון עוד לא נפל” אז הרי שהלונדונים יצאו למלחמת תרבויות פר אקסלנס כדי להשוות רשמים ממועדון לילה ברזילאי בפאתי קובנט גרדן (ממש כאילו היו שוב בני טיפש עשרה) – Guanabara, לבין הצגת טרום בכורה של ה-Tempest, במקום הכי שייקספרי בלונדון – ה-Shakespeare’s Globe Theatre.

הדבר הראשון שרואים כאשר מתקרבים ל-Heron Tower המפלצתי בן 46 הקומות, שנחנך בשנת 2011 בצמוד לליברפול סטריט סטיישן, אחד ממעוזי הסיטי המובהקים – הוא התור הארוך בהמתנה למעלית השקופה שמובילה לקומות 38-40 של הבניין. התור, לא תמיד היה נחלת המקום, רק שלא מזמן נפתח פה הסניף הלונדוני הראשון של “סושי סמבה” וכבר משעות הערב המוקדמות – כל “הסיטי בויז” ממתינים בסבלנות כדי להיכנס לבר הפתוח בקומה ה-38, מקום אליו לא ניתן להזמין מראש. אנחנו לעומת זאת עברנו את התור בקלילות יחסית, מאחר ושמותינו היו רשומים מבעוד מועד. אולם שמנו פעמינו לא לסושי סמבה, אלא לאחות הגדולה והיותר אקסקלוסיבית, המתהדרת ברשימת המתנה…

כל ניסיון להשיג שולחן בבלת’זר לונדון – עלה בתוהו. הבראסרי שבמקור נמצא לו בסוהו בניו יורק ודמותו היא דמות “הבראסרי” התל אביבית שחיקתה את המקום אחד לאחד (בהצלחה מרובה, אנחנו אוהבים) – הגיע ללונדון (אחרי דיבורים במשך של חמש שנים) וזכה להתנפלות המונים. כל התחנונים לא עזרו, והקשר המזויף שנרקם עם אלווין מנהלת יחסי הציבור לא הועיל – הלונדונים OUT. Out זאתאומרת עד יום חמישי האחרון, כאשר שליחות תמימה מצדו באיזור קובנט גרדן, בד בבד עם בילוי של יותר משעה באוטובוס מצדה (ששינה את מסלולו באופן מפתיע) – הובילו לפינוק ערבי על הבר במקום הכי חם בעיר הקרה.

הנה מה שנאמר על ה-Rain Room בעיתון ה-Evening standard: כתבה על חדר הגשם לונדונים לא פראיירים!

 הניסיון הכושל משבוע שעבר להיכנס ל-10 גריק סטריט השאיר אותנו עם טעם רע בפה. לא, האלטרנטיבה דווקא הייתה טעימה, אלא כאשר הלונדונים נזרקים מהדלת הראשית – תהיו בטוחים שהם יחזרו דרך החלון! כך הגענו חמושים בביטחון עצמי גבוה ובמיטב המלתחה למסעדת הביסטרו האנגלי בלב הסוהו, לא מוכנים לקבל תשובה שלילית, במיוחד נוכח העובדה שהשכמנו לצאת לארוחת ערב, בשעה שלא תבייש הגשה ראשונה בבית גיל הזהב (שבת ב-6). אה כן, אם שכחנו לציין אז נזכיר שמדובר בחלק מהטרנד הלונדוני המעצבן – מסעדות שלא מקבלות הזמנות מראש … “יהיה לנו שולחן עבורכם עוד כשעה עד שעה וחצי” חייכה המארחת [דמיינו לעצמכם רעש של…

הביקור של הדוד והדודה, שהתגלו כקוראים מושבעים של הבלוג, הביא לכך שניסינו למצוא משהו מקורי לעשות – למקרה שיעלו אי אלו ציפיות. אבל, מסתבר שהדוד – עם עבר בריטי משל עצמו – מכיר את לונדון כמעט כמו נהג מונית מקומי (לרמת הרחובות הקטנים בכל שכונה ושכונה), וכבר השניים הספיקו לעבור בכל מוזיאון או גלריה נידחת בעיר, ולכן החלטנו ללכת על המיינסטרים ולפגוש אותם לבראנץ’ פשוט בסאות’ קנזינגטון. אגב, מסתבר שלדוד היו תכניות משל עצמו, ומה שהתחיל כבראנץ’ תמים, הפך למסע אומנות במיטב הגלריות של מייפר. מסע קרוס קאונטרי. Aubaine בסאות’ קנזינגטון (עם סניפים בווסט אנד ובסלפרידג’ס) היא מסוג המקומות הלונדונים…

 בישראל שבתון יום הבחירות … בלונדון כבר שלושה ימים שהשלג מכסה את הבירה האנגלית … ואנחנו מגעגועים מזוייפים לגשם מפלסים דרך במינוס 2 מעלות לכיוון מרכז האומנויות של הברביקן, בסיטי של לונדון. לא, אנחנו לא באמת מתגעגעים לגשם – אבל כאשר החברים והקרובים בישראל מדווחים על אחוזי הצבעה מרקיעי שחקים, בד בבד עם הליכה מרעננת בחוף הצוק – גם אנחנו מחפשים פעילות חברתית שוברת מוסכמות בשביל מעמד הביניים המקומי (אנחנו). מרכז הברביקן הוא פרוייקט ענק בסיטי אוף לונדון, שנחנך בתחילת שנות ה-80 (והוא גם נראה כזה) שכולל בלבו מרכז לאומנויות הבמה: תיאטראות, מופעים, גלריות, בית קולנוע, מסעדות ואפילו חממה. סביב…