קטגוריה: המפסטד
Eight Days of Christmukkah
כמו יהודים טובים בגולה, גם לנו לא הייתה ברירה אלא להתאים את עצמנו לקדחת הכריסמס שאפפה את לונדון בחודשים האחרונים. האורות, המולת הקניות, ואיחולי “Happy Christmas” מכל עבר (להבדיל אלף אלפי הבדלות מ-“Merry Christmas” האמריקאי לחלוטין) – לא מאפשרים להישאר אדישים. רגע! לפני שאתם אורזים את המזוודות, דעו שכריסמס בלונדון יכול להיות בודד ומתסכל, ויעידו על כך רבבות התיירים המסתובבים להם בערב כריסמס וביום עצמו ברחובות הסגורים של הבירה, משוטטים הלוך ושוב ולבסוף מוצאים את עצמם במסעדה סינית בצ’יינה טאון, או בסניף של מסעדת בלגו. לטובת שמונה ימים בהם פך השמן הדליק לנו את המנורה (לא שכחנו את המקורות), ריכזנו…
Kenwood House
לאור דרישות הציבור, עייפים ומוכי שמש (כן, כן!!), אנו שוכבים לנו במיטה ומנסים להעלות את הפוסט הנוכחי, רגע לפני שהעיניים נעצמות (ונפקחות שוב לקול בכייה של הלונדונית הקטנה). כאשר שמש שטפה לה את הבתים הוויקטוריאנים של צפון לונדון, אץ רצנו לטבול בה, ויחד עם זוג חברים מקומיים לתת לקטנה קצת ויטמין D שאינו יוצא מתוך בקבוק זעיר. הכל התחיל ביום שלישי בהקרנת ה-Baby Club הדו-שבועית של הלונדוניות. ה-Baby Club שנקרא ברשת בתי הקולנוע המתחרה Scream מאפשר להורים לתינוקות עד גיל שנה להנות מהקרנות מיוחדות, בהן – איך לא – ניתן לצרוח במהלך הסרט. הסרט Belle על אחייניתו השחורה של הארל ממנספילד, מי ששימש כנשיא…
Secret Gardens
חום יולי-אוגוסט אז היה כבד מאד / שעת צהריים והם מחפשים מקום להצטנן במקצת. לא, אל תבינו אותנו לא נכון, מזוג הלונדונים שמרבה להתלונן על מזג האוויר האפרורי של הבירה, לא תשמעו טרוניה או טענה על גל החום ששטף את האי הקטן. מסתבר שלונדון בשמש היא עיר תוססת ורותחת (תרתי משמע) כאשר בהיעדרם של מזגנים – כולם (אבל כולם) יוצאים לגנים ולפאבים המקומיים. למעשה “הסיטי אוף לונדון” כל כך הומה עד שלא ברור לנו מה מניע את הכלכלה המקומית בימים מהבילים אלו (מבשלות הבירה לא כלולות בתהיה). בשיא החום החלטנו למצוא פינה שקטה ומוצלת בה נצליח להיות קצת לבד, זאתאומרת…
עם או בלי סויה (醤油)
אם יש משהו שניתן לומר על לונדון, הוא שמדובר בקיבוץ גלויות של ערב רב תרבותי. נסיעה בטיוב של יותר מכמה דקות תחשוף אתכם לפרצופים הודים, אסייתים, מערביים, סקנדינביים, אי אלו אנגלים וכן – שומו שמיים – אפילו ישראלים. כור ההיתוך הלונדוני מתבטא בצורה הטובה ביותר בסצנה הקולינרית המקומית, כאשר בלונדון כמו בלונדון הכל הולך לקיצוניות יוקרתית ומהודרת. הכוונה היא, שאם החלטנו את חודש ינואר להקדיש לבדיקה מקיפה שכבר מזמן התחשק לנו לערוך – של אוכל יפני – אזי רמות המסעדות הקיימות מתחילות בפאסט פוד נמוך-בינוני כמו ווסאבי ואיטסו (ויסלח לנו הקולומביאני) ועד מישכון של הבית לטובת זומה וחברותיה. עד היום כיסינו…
שבת רטובה בהמפסטד
“תלך לאסוף את האורחת משוויץ מהתחנה” היא פקדה עליו. הוא ציית וכעשר דקות מאוחר יותר, ישבנו שלושתנו בדירה הצפון לונדונית וחשבנו לאן ללכת לאכול ביום שבת סגרירי, שסגר שבוע דווקא אביבי בלונדון. מעודדים מהאביביות של השבוע החולף, ואולי גם מעלי הכותרת של השקדיות שממלאות את הרחובות, הבחירה נראתה טבעית: בהמפסטד הצפונית יהיו מספיק חנויות בשבילהן ואת ההמבורגר הטוב ביותר בלונדון (לדעתנו) בשבילו. או שלא… הרמז הראשון לכך שהתכניות שלנו שוב הולכות להשתבש היה כשהיינו צריכים להלוות לשווייצרית מטרייה. אח! אם רק היינו קצת פחות אופטימים היינו מבינים שבלונדון העננים לא משחקים משחקים, וכאשר ירדנו בתחנת המפסטד, ארובות השמיים נפתחו להם….
