“תלך לאסוף את האורחת משוויץ מהתחנה” היא פקדה עליו. הוא ציית וכעשר דקות מאוחר יותר, ישבנו שלושתנו בדירה הצפון לונדונית וחשבנו לאן ללכת לאכול ביום שבת סגרירי, שסגר שבוע דווקא אביבי בלונדון.
מעודדים מהאביביות של השבוע החולף, ואולי גם מעלי הכותרת של השקדיות שממלאות את הרחובות, הבחירה נראתה טבעית: בהמפסטד הצפונית יהיו מספיק חנויות בשבילהן ואת ההמבורגר הטוב ביותר בלונדון (לדעתנו) בשבילו. או שלא…
הרמז הראשון לכך שהתכניות שלנו שוב הולכות להשתבש היה כשהיינו צריכים להלוות לשווייצרית מטרייה. אח! אם רק היינו קצת פחות אופטימים היינו מבינים שבלונדון העננים לא משחקים משחקים, וכאשר ירדנו בתחנת המפסטד, ארובות השמיים נפתחו להם.
למי שלא מכיר – המפסטד או כפי שמכונה Hampstead Village הנו ממש כפר קטן בלונדון הצפונית. טוב זה לא ממש כפר היא מתקנת אותו, כשהוא נפוח מהסברים כמו מדריך תיירים (בכל זאת היה שם איזה ארבע פעמים…) אלא נוף עירוני לונדוני טיפוסי יוקרתי עם בתים ששווים כמו בניין קטן בצפון תל-אביב. ה-Highstreet עצמו מספק את הכל: בין חנויות קטנות טיפוסיות (ספרים ועתיקות למינהם), רשתות אופנה מוכרות, בתי קפה, מסעדות וברים – כאשר הכל משתלב בבתים וויקטוריאניים אופייניים, וכמעט ללא רמיזות מודרניות.
בקצה השכונה נמצא ה-Hampstead Heath – חורשה טבעית ענקית שמקיפה את הבתים הפרטיים מצפון-מזרח. החורשה מזכירה לנו תמיד אווירה כפרית: שביל עפר (בוצי אם יש ולו טפטוף קל), דמויות חיוורות לבושות במעילי טראנץ’ ומגפי גומי מוליכות יורקשיר טריירים מלאי אנרגיה.
ההליכה מ-Hampstead Highstreet ל-Wells עוברת ברחוב שנקרא Gayton Road, שלצידיו בתים וויקטוריאניים פרטיים המתאפיינים בזה שהם צרים וגבוהים. הוולס, פאב אנגלי לכל דבר, עומד בפינה של בית לבנים כבד ונקרא על שם רחוב Well Walk שמוביל ישירות ל-Heath.
את הוולס מצאנו בהמלצה של בת הדודה שלו, ולמרות שמדובר כאמור בפאב הוא מגיש תפריט מגוון – וללא ספק אחד ממקומות ההמבורגרים הטובים ביותר שאכלנו בלונדון. בקיץ תמצאו את הספספלים שבפטיו מחוץ לבניין מלאים בצעירים ומשפחות מקומיות, ולמצוא מקום לשבת זו משימה כמעט בלתי אפשרית מבלי להמתין.
אך אבוי! הגשם המטפטף לא תרם לחמלתו של המארח בוולס שהודיע לנו כי המקום יישמח להגיש לנו משקאות, אבל אחרי ארבע אחה”צ המטבח נסגר, וגם המלכה אליזבת’ בכבודה ובעצמה לא תוכל לקבל המבורגר עד השעה שבע בערב (!)
פניו נפלו. עשר הדקות שחלפו משעה ארבע שהגענו להמפסטד ועד שנכנסנו לוולס סתמו את הגולל על האפשרות שלו להנות מההמבורגר עליו חלם במשך כל שעות הבוקר. עזבנו את הוולס מאוכזבים (וללא תמונות להראות לכם). ויצאנו לשוטט בגשם למצוא משהו לאכול.
סניף קטן של Morgan & Melrose שנמצא בין ה-Highstreet לבין Heath street לא סיפק את התשובה. המעדנייה הלונדונית, אותה כבר הזכרנו בשוטטות ב-Primrose Hill שאמורה להיות התשובה האנגלית לדין ודה-לוקה הניו יורקית, מספקת בעיקר אוכל לקחת ולחמם בבית (יקר) ומעט מאד אפשרויות לסעוד במקום (בסניף הקטנטן יש חצי קומה עליונה עם כשש כסאות ישיבה ושולחן).
Le Creperie de Hampstead
המגוון רחב ויפתיע אפילו את הפריזאי המצוי:
מתוקים: crepe sucre (רק סוכר), sucre-buerre (סוכר וחמאה, היא הכי אוהבת את זה), crepe suzette קלאסי (חמאה, סוכר, גרנד מרינייר ומיץ לימון), שוקולד, שוקולד-בננה, נוטלה, ערמונים ועוד.







The Wells, Hampstead |
le Creperie de Hampstead 77 Hampstead High St http://www.hampsteadcreperie.com |
הצג את Hampstead Highstreet במפה גדולה יותר
מדהים