קטגוריה: איזורים בלונדון

“את מכירה את סט. קתרין דוקס (רציפים)?” שאל הלונדוני בתימהון את הקולגה האנגליה, וזאת מצדה ענתה בנונשאלנטיות אנגלית “yes of course, it’s a lovely lovely place”. הכל התחיל מאזכור של בית קפה שהלונדונית מצאה בטעות באינסטגרם, ומאותו רגע ניסינו להבין איך קרה שמקום המסתמן כמארינה ים תיכונית בלב לבה של הבירה, הצליח לחמוק מעינינו במשך כמעט חמש שנים. לאור העובדה שבפעם האחרונה שכתבנו פוסט לבלוג מלך באנגליה ג’ורג’ השישי, החליטה הלונדונית לקצר את יום העבודה של שישי ולנצל את השמש השקרנית כדי לגלות מהו הרציף המסתורי שמתחבא לו למרגלות טאוור ברידג’. הלונדונים יצאו וגילו שלא כל זוהר נוצץ על המים…

כמו יהודים טובים בגולה, גם לנו לא הייתה ברירה אלא להתאים את עצמנו לקדחת הכריסמס שאפפה את לונדון בחודשים האחרונים. האורות, המולת הקניות, ואיחולי “Happy Christmas” מכל עבר (להבדיל אלף אלפי הבדלות מ-“Merry Christmas” האמריקאי לחלוטין) – לא מאפשרים להישאר אדישים. רגע! לפני שאתם אורזים את המזוודות, דעו שכריסמס בלונדון יכול להיות בודד ומתסכל, ויעידו על כך רבבות התיירים המסתובבים להם בערב כריסמס וביום עצמו ברחובות הסגורים של הבירה, משוטטים הלוך ושוב ולבסוף מוצאים את עצמם במסעדה סינית בצ’יינה טאון, או בסניף של מסעדת בלגו. לטובת שמונה ימים בהם פך השמן הדליק לנו את המנורה (לא שכחנו את המקורות), ריכזנו…

אם יש משהו שהלונדונים (פלוס אחת) למדו מהיותם הורים נטולי שינה – הוא “אל תאמר שאפנה אשנה”. הביטוי שסבתא אהבה כ”כ לומר תקף שבעתיים כאשר יש לונדונית קטנה שמסרבת לישון, וכאשר מתיישבים לכתוב על מאורעות היום (ו/או לבצע כל פעילות אחרת המצריכה חצי ישיבה ספק שכיבה) – האורות כבים להם מהר מאד והעיניים נעצמות באופן מיידי, אפילו לפני שהספקנו לכתוב שורה בודדה. כך, כאשר הלונדוניות עולות על טיסה BA165 בדרך לארץ הקודש, הוטלה על הלונדוני (שצפוי לשבוע רבוי שינה) המשימה לגבב את אוסף החוויות של עוד מלפני ראש השנה לכדי פוסט חדש. אז עבור תיאורו של הביקור החטוף לקיימברידג’ תיאלצו…

כשאיומים של “סופת השנה” ביום א’ שעבר מידפקים על דלתה של הממלכה, ניצלנו את יום שבת השקט לטיול באנג’ל ואיסלינגטון – המחוז הצפוני N1 שמהווה את הזירה הכי לונדונית ונטולת תיירים שראינו מזה זמן רב. איסלינגטון – יש כאן הכל: בתי קפה, מסעדות, חנויות היי-סטריט, בתי קפה, חנויות גדג’טים, בתי קפה, חנויות צעצועים, בוטיקים של בגדים, בתי קפה, מסעדות, מאפיות וכן – עוד כמה בתי קפה! מי אמר שצריך לצאת לאוקספורד סטריט בשביל קניות??? הלונדונים מציעים אלטרנטיבה שפויה ולונדונית נטולת השייח’ים של אוקספורד סטריט, נטולת התיירים האבודים של קובנט גרדן וחופשייה מהפגנות השנאה של קנזינגטון. איסלינגטון זה כאן!

 מזה שבוע שהלונדונית הקטנה החלה לטעום מזון מן הצומח, וכהורים גאים ומרוגשים (“תראו היא לא יורקת את זה!!”) הרי שמזה אותו שבוע אנו חורשים את שוקי האיכרים המקומיים כדי למצוא את הגזר המתוק ביותר … התפוח שאין בו טיפת חמיצות … הקישוא המושלם … והכל צריך להיות אורגני כמובן. המסע הפעם הוביל אותנו למרליבון, אחד המחוזות החביבים עליה, שם תמצאו בבוקר יום א’ את אחד משוקי האיכרים הגדולים ביותר באיזור (המקומיים בצפון לונדון בד”כ קטנים באופן יחסי ומורכבים ממספר קטן של דוכנים). שמש מפנקת (התחזית הבטיחה לנו עד 15:00) והליכה דרך רג’נט פארק (כולל עצירה למרוח קרם שיזוף על האף) יצרו…

לאור דרישות הציבור, עייפים ומוכי שמש (כן, כן!!), אנו שוכבים לנו במיטה ומנסים להעלות את הפוסט הנוכחי, רגע לפני שהעיניים נעצמות (ונפקחות שוב לקול בכייה של הלונדונית הקטנה). כאשר שמש שטפה לה את הבתים הוויקטוריאנים של צפון לונדון, אץ רצנו לטבול בה, ויחד עם זוג חברים מקומיים לתת לקטנה קצת ויטמין D שאינו יוצא מתוך בקבוק זעיר. הכל התחיל ביום שלישי בהקרנת ה-Baby Club הדו-שבועית של הלונדוניות. ה-Baby Club שנקרא ברשת בתי הקולנוע המתחרה Scream מאפשר להורים לתינוקות עד גיל שנה להנות מהקרנות מיוחדות, בהן – איך לא – ניתן לצרוח במהלך הסרט. הסרט Belle על אחייניתו השחורה של הארל ממנספילד, מי ששימש כנשיא…

היי! לא נעלמנו ! הלונדונים גאים לבשר על הגעתה לאוויר העולם של לונדונית חדשה, רק שהיא עוד לא יודעת שהיא לונדונית בכלל. כן כן, קראתם נכון – הלונדונים הרחיבו את המשפחה, ולאור ניסיונם עם מערכת הרפואה הבריטית הציבורית (ה-NHS), החליטו שהלונדונית החדשה תבוא לאוויר העולם במולדת המנדטורית שמצטיינת ברפואה (עד שלא גרתם בחו”ל – אין לכם מושג כמה אתם עוד עשויים להתגעגע לתור בקופ”ח), ולפיכך יצאנו לפגרה. אבל ברכות ואיחולים בצד (תודה תודה), ואחרי שלושה שבועות של החלפות חיתולים בשמש הנהדרת של תל אביב, הובהר ללונדוני שכדאי שהוא יחזור לעבודה ובזריזות, טרם החברה האנגלית בה הוא עובד תוציא את התפקיד שלו…

כשאמא של הלונדוני מגיעה לביקור בממלכה, אפילו אחד מסופי השבוע הקרים ביותר שהיו לנו השנה לא יעצרו אותה. חמושים במעילים וממחטות נייר יצאו הלונדוני ואמו לסופה”ש שכולו “תרבות יום א’” וקצת (יותר מדי) מארקס אנד ספנסר. אז כמו שאפשר לקחת את לונדון בשביל בילוי עם ילדים, מסתבר שאפשר לקחת אותה גם עם אמהות. תכינו את המדרסים – אנחנו מתחילים…

הביקור של י’ בסופה”ש (לא זה ממסיבת הרווקים בברלין, אלא י’ אחר שלהלן ייקרא “ה-י’ המזוקן”), כאשר הלונדונית (שוב) נאלצה לקפוץ לארץ הקודש, הותיר את הלונדוני בתפקיד של מדריך תיירים. י’ המזוקן, שבד”כ מוביל בגאון את מ’ ואת שחר ברחובות הקשוחים של תל-אביב, מצא את עצמו בתפקיד הלמינג התורן, והוסיף ללכת ישר כל עוד לא נאמר לו אחרת (“Mind the Gap please”). אבל מה לעשות שי’ הוא דווקא מהחבר’ה המחוספסים שמעדיפים לבלות בסליז של איסט לונדון וקמדן, ומוותרים על ערב במסעדת מישלן (wtf י’ ??). כך מצאו את עצמם הלונדוני וי’, עם מוחות ספוגי בירה, מבלים במיטב המקומות ששורדיץ’ מציעה…

הנאמנות של הלונדונים לפיצה פילגרימס בסוהו וודאי זכורה לכם עוד מהימים שהחלק האחורי של הואן הירוק שלהם “המליט” פיצות בשוק של רחוב ברוויק. לפיכך, לא היה מפתיע בכלל שהלונדונים – בחברת הצרפתי הצעיר – לא יעמדו בפיתוי ויבדקו את הפיצריה החדשה של פיצה פילגרימס, שנפתחה ברחוב Dean, בלבו של הסוהו, לפני כחודשיים. אגב, הואן המפורסם עדיין קיים ומשנה את מיקומו ברחבי העיר מדי פעם. כך באתר של החבר’ה נאמר שבמהלך חודש אוקטובר הוא ימוקם ברג’נט פארק…