יין אנגלי – יש דבר כזה?

תתפלאו, אבל אם אתם גרים בבריטניה, קל מאד להתעלם מהעובדה שיש דבר כזה יין מקומי אנגלי. כבר דיברנו על האימפריה השוקעת כארץ הייבוא האולטימטיבית, ולכן מדפי הסופרים הכי פשוטים בממלכה, עמוסים ביינות צרפתים, אמריקאיים (צפון ודרום) וכמובן מדינות ה-Commonwealth דוגמת אוסטרליה וניו זילנד.
ובכל זאת, מי שיחפש היטב ימצא שאדמות הגיר של מחוזות Sussex ו- Kent הדרומיים (שהתחממו באופן ניכר במאה האחרונה), מתאימות לייצור של יין מקומי, בעיקר מבעבע. למעשה, באנגליה בלבד יש כ-450 יקבים פועלים שעושים Sparkling, רוזה וגם כמה אדומים לא רעים בכלל.
בפוסט קצר זה ננסה לפתוח לכם צוהר לעולם של היין האנגלי.

קצת היסטוריה

את היין הביאו לאנגליה -איך לא- הרומאים בעידן הברזל, וכרמים נוספים נשתלו מאוחר יותר בתקופה הסקסונית. בספר יום הדין – Domesday Book – רישום הקרקעות ומפקד האוכלוסין הידוע של וויליאם הכובש מ-1086 מצוינים כארבעים כרמים, מערבה מלונדון בעיקר. בימי הביניים הפקת היין נעשתה בעיקר בשטחי מנזרים, אך הפרקטיקה החלה לאבד מערכה עם רכישת אקיטן (אקוויטניה) בצרפת, בעקבות נישואיה של אלינור הדוכסית של אקיטן להנרי השני. אלינור עשתה מעשה נבזי וביטלה את נישואיה ללואי (פתאום היא גילתה שהם בני דודים או משהו כזה) בעיקר בשל העוצמה המסתמנת של הנרי. וכך מ-1153, מלכי אנגליה היו גם דוקסי אקיטן, וחצר המלוכה האנגלית החלה להישען על יינות בורדו, מה שהוביל לכך שייצור היין באנגליה דעך.
במאה ה -17 כרמים חדשות נשתלות באזור הדרום האנגלי, בין היתר גם על ידי הלורד סליסבורי (מראשי הממשלה המיתולוגים בימי וויקטוריה). אולם רק בשלהי המאה ה-20 היינות חזרה לבמה, וכרמי אנגליה טופחו מחדש.

מספר יקבים בולטים

Chapel Down –

שבמחוז Kent הוא היקב המוביל בבריטניה, ומהווה את אחת מחברות המשקאות המקומיות הגדולות. הוא מייצר לא רק יינות אלא מתפקד גם כמזקקה עם הפקת ג’ין וודקה, ומבשלה עם ליין של Curios beers וסיידרים. היינות המבעבעים של היקב נחשבים לטובים ברמה בינלאומית והוא ספק היין המבעבע הרשמי לדאונינג 10 – מעון רה”מ הבריטי.

 

Bolney –

שמחוז Sussex. סאם לינטר, בתם של מייסדי היקב, ממשיכה את המסורת המשפחתית ועומדת בראש חטיבת ייצור היין של היקב הזה. הוא נמצא בקצה של גבעות ה- South Downs, כ-20 ק”מ מהחוף הדרומי, מקום בו בבעלותם חמישה כרמים שונים.

היין של Bolney שניסינו היה ה-Dark Harvest, שזהו יין אדום צעיר מענבי דורנפלדר ורונדו, שהיה איך לומר די קשה לשתייה. האיזון שלו קשוח, החומציות גבוהה, והיתה לו מעין תסיסה שצבטה את הלשון. אכזבה ראשונה, שאולי לא עושה חסד עם היקב הזה – שיודע להפיק גם פינו נואר ו- Cuvée אדום תוסס שבציר שלו 2014 זוכה בפרסים והוא עטור שבחים. אז אנחנו מצטערים מראש, אולי הסדרה הזולה (12 ליש”ט בסופרמרקט) היא לא מה שהיינו צריכים לנסות קודם, אבל קשה להשיג את היינות היותר יוקרתיים של היקב הזה מבלי לעשות הזמנה ישירה ממנו.

Denbies –

זהו יקב מעולה ממחוז Surrey שנוסד ב-1984, וכיום מתגאה בהיותו יצרן היין הגדול בבריטניה. היינות המבעבעים של היקב זכו לפרסי זהב בינלאומיים, כמו גם יין הקינוח שלהם – Noble Harvest.

הפינו נואר שניסינו של Denbies היה לא פחות ממצוין. הוא לא היה מלא כמו הצרפתים, ואפילו לא אמריקאי, אבל בצלילותו העדינה וטעמי הוניל והשוקולד הוא הזכיר מאד את הניו זלנדים או הדרא”פים, אולי אפילו מעט קל מהם, אם זה בכלל אפשרי. יין טוב בעלות של 14 ליש”ט, רענן וחף מגימיקים. הם מבינים שהם לא מקום ראשון בעולם, ומאמצים נישה שאומרת שיין מקומי זול לא פחות טוב ממה שאפשר לייבא.

יקב Balfour –
יקב הנמצא במחוז קנט ב- Hush Heath Estate, וללא ספק היקב המוערך ביותר באנגליה. היין המוכר ביותר שלו הוא ה-sparkling Balfour Brut Rosé שאם אי פעם טסתם במחלקות היוקרה בבריטיש אירווייס – זכיתם אולי לנסותו. היינות של בלפור ידועים באיכותם, ועל כן גם מתומחרים ברף הגבוה ליינות אנגלים.

אז עשינו שבוע גמילה מהצרפתים, וניסינו דווקא לא את הרוזה והאגלים המבעבעים (מי באמת שותה “שמפנייה” ככה סתם באמצ”ש 🤷 ), אלא את האדומים של Bolney ושל Denbies, ובהחלט היה ניתן להתרשם שתרבות היין האנגלית חיה ובועטת.

מבחינה סטטיסית מסתבר שהבריטונים דווקא מעדיפים יין, כאשר זה המשקה האהוב על 48% מצרכני היין בבריטניה, עם עדיפות ללבנים. יחד עם זאת, הצריכה של יין מקומי נמוכה, וזה די מובן כשניתן להשיג קוט-דו-רון טוב ב-£10 בסופרמרקט, קשה לתת במה ליקבים מקומיים.
השוק המקומי צורך אולי 1% של יין מתוצרת מקומית, אבל דווקא חברות בריטיות כמו בריטיש, ומוסדות כמו מעון רה”מ מנסים לתת לו רוח גבית. עם ברקזיט קשה להתעלם מהעובדה שיינות מיובאים יהפכו ליקרים יותר בהדרגה, והמורל הלאומי מצריך ביטוי גם ברמה האלכוהוליסטית.
אז זהו – יין אנגלי בשבילכם. יש דבר כזה, ואו שהוא טוב מאד, או שהוא נפילה קשה …

שבת שלום ופסח שמח!

עוד רשמים על יין אנגלי ויין בכלל, בערוץ היין בפייסבוק – הקבוצה המצויינת של אמיר שמואלי

תמונות: הלונדוני, chapel down צילמה Winniepix המוכשרת,