תגית: כיכר טרפלגר

שישי בבוקר, הציפורים מצייצות, מזג האוויר מושלם, ואנחנו – הוא, היא, אבא שלו והלונדונית הוותיקה – “minding the gap” על הדיסטריקט ליין בדרך למערב העיר. התמזה מאחורינו, עוברים גם את פאטני (אין פה ישראלים ;)) והנה אנחנו כבר מגיעים. המתנדבים מצביעים על כיוון היעד הנכסף – וכעבור עוד עשרים דקות של הליכה מהירה בשיירה (התשתית בעיר הזאת מוציאה אותו מדעתו) אנחנו שם. ווימבלדון. 2012.

נפתולי יום ראשון הביאו אותנו לקובנט גרדן. השוק המקורה מעל אלדוויץ’ הנו מוקד משיכה לתיירים ומקומיים כאחד, במיוחד ביום ראשון בבוקר כאשר השמש מצייצת לה מבין ענני הגשם. במקום נגנים, קוסמים, “פסלים חיים”, ושלל מופעי רחוב אחרים, המקיפים את חנויות השוק המקורה המצוי בלב הכיכר. מסביב לכיכר עצמה – עוד הרבה חנויות, מעצבים, Apple Store, בית האופרה, תיאטראות, ושבילים המובילים לרחוב ה-Long Acre שמלא בסניפים מקומיים של רשתות בגדי הייסטריט. בין כל אלו – תמצאו גם חנויות ווינטג’ (במיוחד בסמטאות המחברות בין שבעת “הבלוקים” של איזור Seven Dials) . בלילה קובנט גרדן הוא איזור בילוי של פרה-פוסט תיאטרון עם מסעדות מוכרות…

ההזמנה לתערוכה האחרונה של לוסיאן פרויד המנוח, ב-National Portrait Gallery, באה בדיוק בזמן. כבר התחלנו להתייאש מלפקוד את התערוכה המדוברת, שכרטיסים אליה אזלו לחודש הקרוב לפחות, ואז הגיעה ההזמנה ששלחה אותנו לפגישה בכיכר טרפלגר בסוף יום העבודה. למי שמכיר את הסגנון של פרויד ולמי שלא – מדובר בתערוכה שאוספת דיוקנאות (פורטרטים) – מומחיותו ועיקר עבודתו של האומן – החל מסוף שנות החמישים וכלה באוגוסט 2011,  אז נפטר בגיל 89 בטרם השלים את ציורו האחרון (מוצג בתערוכה). למרות שהוא נכלל בזרם הריאליסטי, הסגנון של פרויד בוטה – דמויות מעורטלות ומעוותות במקצת, מתקופות שונות בהיסטוריה הפרטית של האומן. ה-National Portrait Gallery הממוקמת לצד…