מלכת האמבטיה

במערב האי הבריטי, בסומרסט, שוכנת לה עיר גרגוריאנית מנומנמת בשם באת’ (Bathֶ). הרומאים היו הראשונים לזהות את הפוטנציאל הטמון במקום ובנו מרחצאות שנשמרו עד היום, ומקנות למקום – בין היתר – את הסטטוס של אתר מורשת עולמית. בהמשך למסורת הרומית, באת’ ידועה בתור עיירת קיט עמוסת מלונות יוקרה וספא אליה נוהרים רבבות אנגלים לבנבנים ותיירים כאחד.

מאז שהלונדונים הם לונדונים, אנו מפנטזים על הליכה בבגדים וויקטוריאניים במדרכות האבן של באת’, והנה אחרי חודש מפרך בעבודה החלטנו לפנק את עצמנו בלילה באחד המלונות המקומיים, מרחק כשעתיים נסיעת רכבת מהבירה.

 

לפני הכל חשוב להבין במה מדובר. בבאת’ ארכיטקטורה אנגלית טיפוסית מהתקופה האליזבת’יאנית והגרגוריאנית – שילוב של ימי הביניים הפוסט רומאיים והמאה ה-18, שהמשותף לכולם הוא השימוש באבן “באת'” הצהבהבה. עד כאן Architecture 101 ורק נוסיף שהעיר משובצת בפארקים וגינות ירוקות שמעליהם מצלה “באת’ אבי” – קתדרלה מרשימה בה הוכתר מלך אנגליה הראשון.

העיר הישנה מכותרת ע”י הנהר Avon ולמעשה ניתן לחצות אותה בתוך כעשרים דקות הליכה. המונומנט המוכר ביותר אחרי המרחצאות והקתדרלה הוא ה-Royal Crescent שנבנה במאה ה-18 וזכה לתהילה מחודשת כאשר מיסטר קולין “דרסי” פירת’ ואמה תומפסון התהלכו על מדשאותיו הירוקות בצילומי הסדרה “על תבונה ורגישות” של ג’יין אוסטין (שאגב גרה בעיר בצעירותה במשך 9 שנים).

צ’ק אין קצר ואנחנו כבר מטיילים באמצעות מפה קטנה מעוטרת בהמלצותיה של אגנס פקידת הקבלה, שמלהיבה אותנו על שווקים אירעיים “שבדיוק פתוחים בסופה”ש בו הגעתם”. השמש יצאה לכבודנו, בניגוד לתחזית, ואנו מטיילים לנו בעקבות המטמון של אגנס. גשר Pultny שמקשר בין הגדה המזרחית לבין העיר – עמוס חנויות ובתי קפה ואמור לדמות את ה”ריאלטו” בוונציה, אבל למרות שהוא יפה, החיקוי עושה עבודה לא כל כך מוצלחת בעינינו.

נקודת הציון הראשונה במסע שלנו מתגלה כאכזבה: שוק האיכרים ב-Green Park הוא ורסיה חיוורת של שווקים דומים שיש בלונדון. יחד עם זאת, ההגעה לשוק הקטן בפינה המערבית של העיר, גרמה לנו לעלות חזרה דרך רחוב Charles בכדי להיתקל בטעות ב- COLONNA & SMALL’S בית קפה שסימנו לנו מבעוד מועד כנקודת חובה לישראלים-לונדונים חובבי קפה כמונו.

המקום לוקח את הקפה שלו ברצינות ומציע בלנדים מאתיופיה, אל סלוודור, ברונדי, קניה וגוואטמלה, כאשר כל תערובת מומלצת לסוג ספציפי של קפה. התערובות רשומות על לוח שמסביר את הטעמים שכל אחת מכילה, למשל: דובדבן, שרברט פרחים, קרמל מריר וקקאו הם הטעמים השולטים בתערובת אתיופית מיוחדת לאספרסו. מבולבלים? גם אנחנו.
המקום גם מציע קפה פילטר מבושל כמו טורקי על מבחנה שנראית כאילו נלקחה מהמעבדה בשיעור כימיה, וכן מוכר קאפקייקס, קרואסונים ושתייה קלה. ישיבה במרפסת, לגימה מהירה עם קצת קלוריות ואנחנו ממשיכים.

קצת שופינג סביב Milsom Place

---

מסמטה קטנה שעל רחוב Milsom, עורק הקניות הראשי של העיר שזכה בתואר “השופינג סטריט של ה-UK” לשנת 2012, הגענו למתחם קטן וחביב בשם Milsom Place. במקום שילוב של בתי קפה ומסעדות, בוטיקים, וכן דוכנים שונים במעין “שוק איכרים” של סופה”ש. ביום שבת שמשי סימנו את המקום כיעד לחזור אליו לארוחת צהריים. נכון, בעיקר יש פה מסעדות של רשתות – אבל האווירה חביבה ושוקקת חיים.

יציאה מהמתחם לרחוב Broad הנחיתה אותנו בצמוד ל-Rossiters Of Bath: חנות של כלי בית, שזכתה לכינוי ה”Liberty” של באת’. המקום זוכה לעדנה בכל מדריכי התיירות – עסק משפחתי ישן עם טאצ’ אופנתי, אולם בעינינו ההשוואה לליברטי מוגזמת בתכלית. חמש דקות הספיקו לנו ואנחנו בדרך לכיוון שוק העתיקות של רחוב Walcot הצמוד למלון הילטון באת’, שנראה (לפחות חיצונית) שהוא זקוק לשיפוץ אם לא לצו הריסה.

 

רחוב Walcot והסביבה

---

בדומה למה שחווינו עד עתה, גם שוק ה”אנטיקות” של באת’ צנוע ופחות מרגש מהמצופה. במקום דוכני “פשפשים”, תמונות, עתיקות, כלי בית עתיקים, תכשיטים ומעט רהיטים. למען האמת – שנינו הרגשנו שאנחנו בתוך איזה “garage sale” של פרוור אמריקאי.

על הרחוב עצמו מצאנו את The Fine Cheese Company מעדניה/בית קפה שנחשבת ליעד מועדף ע”י המקומיים, ואוסף התרנגולות הבריטיות שישבו להן בחוץ העיד על כך. המקום מתגאה במאות סוגים של גבינות, שלא התפתנו לנסות תחת השמש החמה; יחד עם זאת יש גם מאפים ומעדני דלי אחרים, ונראה היה לנו שמדובר באופציה קלילה לקפה קצר או ארוחת צהריים. בפינת הרחוב עמד גם פאב lively בשם The Pig & Fiddle שאף אותו סימנו להמשך היום – אבל איכשהו לא מצאנו את הדרך חזרה לאזור… next time.

 

the Royal Crescent and the Circus

---

המשכנו לעלות במעלה gay street (באמת!) עד לסירקס, כיכר של בתים גרגוריאניים יוקרתיים ממחציתה של המאה ה-18 (!). הבנייה הצפופה סביב הכיכר הירוקה מאפיינת את הארכיטקטורה של העיר ומושכת כיום קבוצות מאורגנות של אירופאים שניצלו תחת השמש היוקדת, כמונו (תענוג!!). מהסירקס המשכנו ל-Royal Crescent – כאמור לעיל – בין הנכסים היקרים והמפורסמים ביותר באנגליה. שמועות מדברות על סלבריטאים רבים שמחזיקים בנכס על הסהרון, אבל לצערנו אין לנו רפרנס או celebrity spotting להתגאות בהם… כמה דקות של מנוחה על מדשאה ששווה מיליונים, וממשיכים הלאה…

ירדנו דרך ויקטוריה פארק חזרה למזרח העיר, כשבדרך עוברים מיני גולף מקומי (זכרונות מהספורטק…) וגינה גרגוריאנית יפה ב-Queen Square.

אחר הצהריים המשיך להיות שמשי להפליא, ולאחר מנוחה קלה במלון חזרנו למרכז העיר, רק כדי לגלות שהתור למרחצאות הרומיות לא מאפשר לאנשים חסרי סבלנות כמונו לפקוד את המקום. מבט חטוף בתוך ה-Bath Abbey והחלטנו לשמור את המרחצאות למחר בבוקר. ספוילר: התור לא היה קצר יותר, ורק שכבר וויתרנו סופית – גילינו בזכות ביקור במוזיאון האופנה / ה-Assembly Rooms, שניתן לקנות כרטיס משולב לכל האטרקציות לעיל, שחוסך את ההמתנה בתור. הלונדונים חוסכים לכם זמן – תספרו לנו איך המרחצאות, נשארנו מסוקרנים 🙂

במקום המרחצאות העתיקות – הלונדוני בחר באופציה של מרחצאות מודרניות, עם מסאג’ ספא במלון שלעד ייקרא כ”beauty treatment” ע”י אגנס מהקבלה. מתעצבן… בעוד שהיא נהנתה ממרפסת השיזוף והבריכה – בשביל זה באים לבאת’.
כל הפינוקים עשו אותנו רעבים, וכך התחיל “המירוץ אחרי ארוחת הערב”.. ברוב חוכמתנו ובניגוד להרגלנו – לא עשינו הזמנה מוקדמת, וסורבנו בנחמדות כניסה לא רק ע”י מקומות יוקרתיים (כמו Soto Soto  האיטלקיה המומלצת) אלא גם ע”י רשתות כמו האיטלקיה של ג’יימי אוליבר שאם לשפוט על פי כמות הרעש והאנשים – הייתה עסוקה במסיבת כיתה ו’. לאחר אינספור שיטוטים באיזור המסעדות שבמערב העיר, שרמת העצבים והרעב (שלו) עלו – הגאולה הגיעה מכיוון לא צפוי. .The Real Italian Pizza Co  – פיצרייה קטנה מקומית שנראית כמו איזה פאסט פוד פשוט משנות השמונים הצליחה להפתיע אותנו. הריח והעובדה שהמקום מפוצץ באיטלקים שיכנעו אותנו להישאר, ולחלוק מגש של פיצה דקה נפוליטאנית (הבעלים במקור דווקא מבארי), קולה ולימונצ’לו לקינוח. £ 20 הטובים ביותר שהוצאנו בבאת’.

לילה בבאת’ היא אופציה חביבה למי שרוצה לחוות יציאה מהנוף העירוני הלונדוני, ולגלות את אנגליה של המאה ה-18. באת’ שהפכה לעיר מרגוע של עשירים, מומלצת בעיקר בשל מלונות הספא המפנקים ולא בגלל ריבוי האטרקציות שהעיר עצמה מציעה. ועדיין, השיטוטים בעיר הקטנה מספקים נוף עירוני אחר וזמין, והפוגה נעימה מהעומס של לונדון. טיפ: מי שבוחר לא לשלם אקסטרה על כרטיס נסיעה עם מקום שמור (כמונו) – מומלץ לעמוד ברציף הרכבת בסמוך לקרון E, כדי שלא תתקעו מאחורי מסיבת רווקות אנגליות שיכורות ולא עדינות, שיחסמו כל סיכוי לישיבה עד סווינדון.. נציין שדווקא מרפקיה של הלונדונית מצאו לנו לבסוף את המקום המיוחל.

עיירה גרגוריאנית – מלון ספא מפנק – הפיצה הכי טובה באנגליה (עד כה) – והרבה הליכה ברגל – פחות משעתיים ואנחנו שוב בפאדינגטון. חוויה.