מי שעוקב אחרי הלונדונים יודע שמדי פעם הלונדוני אורז את הפקלאות ויוצא עם קבוצה של רוכבי אופניים למסעות ברכבי הממלכה. כך בבוקר סתיו בשנת תשפ”ב, שאין יותר גשמים, יצאו מלונדון על דו-גלגלים חמשת הרוכבים. טוב נפסיק, זה גם בכלל היה בקיץ, אבל לא מצאנו חרוז…
המסלול של לונדון-ברייטון, כ-70 מיילים (112 ק”מ) הוא מסלול יום רכיבה ידוע באנגליה. אולם, הלונדונישראלים המפונקים, החליטו לשלב אותו עם קצת יין טוב בדרך, ועוד חצי יום בברייטון, אחת מערי החוף המדליקות באנגליה, במיוחד כששמש מפציעה לה מעל האי הבריטי.
אז מה יהיה לנו פה? מלבד סקירה על ברייטון ומה יש לעשות שם (מוזמנים לדלג לשם כבר עכשיו אם כל השאר פחות מדבר אליכם), נראה קצת מנופי סאסקס האנגלים ונלמד על יין אנגלי מבעבע – שמפנייה מאחורייך!
אופניים בלונדון…
מה לא אמרנו על טרנד האופניים בלונדון. ויחד עם זאת, כל-כך הרבה מים עברו בתמזה מאז שבוריס היה ראש עיר, והתחיל עם סלילת ה-CS (מסלולי ה”Cycle Superhighway”) שאמורים לעבור כמו רשת בכל העיר, ועדיין הרכיבה בלונדון מסוכנת וקשה. לא לחינם נקודת המוצא של מסלול לונדון-ברייטון הידוע מתחיל בקרויידן הדרומית, כי לחצות את לונדון מצפון לדרום, היא משימה עמוסה במכוניות לעיתים עויינות, פיח ודופק מואץ (לאו דווקא בשל המאמץ הספורטיבי!).
אחרי טוטינג, שכונת ילדותו של ראש העיר הנוכחי, הרוכבים יכולים לנשום קצת לרווחה, שדרכי העיר העמוסות מפנות דרך לדרכי הכפר של סארי (Surrey). ומתחילים לחפש אחר ארוחה.
דיבורים לחוד ומעשים לחוד – מסתבר שאם זו לא הבירה התוססת, ביום שישי, שבוע עבודה רגיל, אין פאב לרפואה באיזורי הכפר שנפתח לפני הצהריים. ב-Castle שב-Outwood, כבר במחוז סאסקס, אנחנו סוףסוף מוצאים מוזגת מקומית שמוכנה לפנק את החבר’ה המורעבים ב-sausage rolls. בשיטת הסלמי, לאט לאט מוכנה הגברת להוסיף ביצה וגבינה למי שביקש, ואפילו להוציא את הנקניקיה למי שמתקשה עם ‘פרות נמוכות’. עד אבוקדו. ר’ מתח את הגבול. קפה, קצת רול’ס, ויאללה צריך להמשיך: יום שישי – יום קצר.
מבעבעים בסאסקס
דיצ’לינג
אז היום הראשון הסתיים לו בצ’יל עם עוד קצת שתייה וארוחה טובה במלון, ואחרי ארוחת בוקר לא פחות טובה אנחנו מתחילים את הדרך ל-Ditchling Beacon, פסגת מחוז סאסקס המזרחי, ונקודת התצפית הטובה על ה-Sussex Downs (גבעות סאסקס) בגובה 248 מ’ מעל פני הים.
העלייה לטופ קיבלה דירוג של 4, כאשר הטור-דה-פראנס עבר פה ב-1994. למעלה, כיאה לנקודת מפגש של רוכבי אופניים תמצאו גברים ונשים בלייקרה, גזלן, ולא מעט זוגות אופניים. המאמץ הרב בטיפוס, במיוחד לאחר ניווט כושל שלקח אותנו דרך הדרך ההררית, ומכאן אפשר רק לתת לרוח לפנק את הפנים ולאגור כוחות לקראת הירידה לכיוון ברייטון.
ברייטון
הים קורא לנו, ואנו זונחים תוכניות קודמות לשבת באחת משתי מסעדות הדגים הנודעות Riddle and Finn על החוף או English’s בקרבת החוף, ומחליטים לזרום עם מזג האוויר המושלם. המזח, מזכיר איזה קרוסאובר של הטיילת של תל אביב אי שם בשנות השמונים והמזח הנודע של סנטה מוניקה, עם מתקני השעשועים ב-Palace Pier. במזח של ברייטון אלו משחקי הווידאו, ומפלצת ענקית בדמות ה-i360 של בריטיש איירווייז – פלטפורמת תצפית מתרוממת בגובה 138מ’, שמאפשר מבט על ברייטון והחוף.
התוצאה: הצלחה, אנחנו מוצאים את מסעדת D’arcys ונהנים מארוחת דגים מצויינת, לקול מופעי רחוב קצת פחות מוצלחים (שום דבר שיין לא מסדר). בכלל האווירה המקומית בברייטון, כשהשמש יוצאת, היא של מסיבת רחוב אחת גדולה. מארק מהיקב הגדיר אותה כאחת מהערים ההטרוגניות היחידות מחוץ ללונדון, ואולי הוא נגע פה בנקודה, שכן ברייטון – בחלקה – מרגישה כמו שלוחה דרומית של קמדן טאון, עם פסיפס אנושי נרחב מאד.
מכאן, אנחנו משתלטים על קרון רכבת Thamslink מהתחנה שנמצאת מרחק כעשר דקות הליכה מדאונטאון ברייטון, ונהנים לנו מקצת שקט, לפני שנחזור לשיגרה הלונדונית שלנו. לברייטון אפשר להגיע עם Thamslink בשעה ורבע, או ברכבות מהירות שלוקחות שעה מוויקטוריה או מלונדון ברידג’, זאת כמובן למי שלא רוצה לרכב כ112 ק״מ 
אגב את הפוסט הראשון של הלונדונים על ברייטון כתבנו במאי 2014.
הנה קצת תמונות שצילם הלונדוני של “הנוף האנושי” הייחודי של ברייטון:
 - https://londonim.co.il/brighton-2/){kind=link}