קטגוריה: מסעדות בלונדון

Dry January קוראים לזה. לא לא רק בגלל שהוא דל בפעילויות, אלא גם בגלל ההבטחה של הבריטים שחוזרים משתייה אקססיבית בכריסטמס וב-NYE, לשמור על ינואר ללא אלכוהול. אז מה הלונדונים עשינו בינואר היבש? לא מספיק בשביל למלא את דפי הבלוג הזה, שעוד מעט יחגוג עשור רצוף פעילויות, אכילויות וטיוליות ברחבי הבירה. ובכ”ז, הרי לא שלחנו אתכם ללינק בשביל לספר לכם שישבנו בבית, נכון? רבים מכם אולי יזכרו שהטרנד האהוב על הלונדונים, שפרץ ללונדון בגאון אי שם בשנת 2016, הוא של דים סאם. כן, מאז שהלונדונים ביקרו במושבה לשעבר הונגקונג וחגגו עם המלכה את הג’ובילי בצ’יינה-טאון או טעמו בבאו לונדון, הבלוג…

  פוסט אורח מאת דורון צפריר   אושיית התיאטרון דורון צפריר מסכם 21 יום באי הבריטי, גדושים ב-24 הצגות, 2 מופעי רוק, לייק דיסריקט, הרבה בירה (מסתבר שהבחור יודע לשתות) ומשחק כדורגל מהליגה השלישית. מורה נבוכים לכל ההצגות שיש עכשיו בלונדון, בין אם בווסט אנד או בפרינג’. לגזור ולשמור!   הייתי באנגליה 21 יום. זוגתי הנדיבה (או ה”מיסיס” כפי שיגיד האנגלי) מסכימה בנדיבותה, באדיבותה, ובאהבתה להיפרד ממני לזמן אנגלי. כל שנה אני עושה זאת ועכשיו כשאני מנהל את הקבוצה בפייסבוק : “לונדון ובריטניה למתקדמים” ,יש עלי גם אחריות! הקבוצה התחילה מתריסר אנשי תיאטרון שנוסעים רבות לבריטניה וכעת יש בה כמעט…

במה שאולי יהיה יום השמש האחרון שהממלכה רואה, רגע לפני ה”High holidays” כפי שהם מכונים פה בפי יהודי לונדון, הלונדונים יוצאים ליום כיף במרלו, עיירה קטנה בעמק התמזה במרחק של כשעה ורבע מלונדון. הם מצטרפים בהפתעה לפסטיבל מקומי, רואים כוכבי מישלן בגסטרו-פאב ואפילו חוזרים ללונדון ל”דייט נייט”. מרלו. צבעוניות שמזמן לא נראתה בבלוג של הלונדונים.   ב-8 בבוקר שהפצפונת עוד דורשת לאכול, והלונדונים הקטנטנים עדיין לא לבושים, בכלל לא ברור אם אנחנו נצא אי פעם לדרך. ההתלבטות בין העיירה הנלי-און-תמז למרלו עדיין לא הוכרעה ונראה שנגזר עלינו לבלות עוד יום שבת ביתי בצל מריבות על האייפד. אחרי עוד כוס ממכונת…

  שמונה ימי מילה נסתיימו להם כבר מזמן, והלונדונים מחליטים לנצל את הימצאות האבות והאמהות, ויוצאים לספק קרייב שנצטבר במשך (כמעט) תשעה ירחי לידה, של סושי ואוכל יפני. בכלל, הרצון לבדוק את INKO NITO שהפכה לאחת בולטת בנבחרת ההכוכביא של קבוצת “רעבים בלונדון “בערה בקרבנו זמן רב, ואין כמו הימצאותה של הדודה מ’ (י’ – תלוי את מי שואלים) בשביל לחגוג אוכל אסייתי. האם INKO NITO תיכנס לדבריא של מסעדות יפניות בלונדון? לרגל החג הזה בו מחפשים “גלוטן פרי” בכל מקום, הלונדונים מסקרים יפנית קצת שונה בקצב של “אחד מי יודע”. מתחילים.      

אחרי תקופה ארוכה של פוסטים על פעילויות מחוץ לעיר, “טיולים שנתיים” ומדריכי הישרדות ללונדון עם ילדים, החלטנו להעלות פוסט מסכם על מסעדת קויה, פעילות להורים נטו. Coya המשלבת מטבח פרואני/יפני היא אחת המסעדות היוקרתיות היותר מסקרנות שיש לווסט אנד של לונדון להציע, והיא עושה זאת בהצלחה כבר מספר שנים. אז השחיזו את המזלגות, והקפידו לקרוא את הפוסט הזה על בטן מלאה.  

מי שעוקב אחרי הלונדונים כבר מזמן הבין שהחולשה המשותפת שלנו לסושי טוב עלתה לנו רבות במהלך השנים שחלפו. לכן, ברור לכולם שהלונדונים לא יסתפקו בלחלוף על פני סדנת הסושי בפיצרוביה, מקום אותנטי ובתולי שעוד לא נקבר תחת ערימה של ביקורות טובות הגורמות לטובים שבמוסדות לנפח מחירים. אחרי שלושה שבועות של מחלות ילדים, נני סרבנית-בייביסטר, ודחיות אנחנו סוף סוף שם – Sushi Atelier בפיצרוביה. .

בלונדון, סצנת האוכל של 2017 (לפחות לפי טיים אאוט) תהיה של גבינות. גבינות?? הגבנו בפליאה, לאור העובדה שבירת הממלכה כבר שנים בקטע בריאותי משהו – קשה לראות את חובבי הברנז’ה הלונדונים עפים על Cheeseboard משובח או חוגגים ניצחון עם סיר פונדו. ובכ”ז אם נסקור את שבע השנים שאנחנו פה (מה כמה???) כבר ראינו אסייתי, יפני, טאפאס, מסעדות ללא בוקינג, רנסאנס ההמבורג, אוטולנגיאני-ישראליני, קוריאני, שוב יפני, ויגאן (טבעוני), ו… כן אז למה שלא יהיה גם גבינה? מכל הטרנדים לעיל, טרנד שמעולם לא ראה שובע, במיוחד בסוהו גבול צ’יינה טאון, הוא האוכל הסיני-טיוואני, ובמיוחד הבאו (“באו-זה” בסינית). אז מי שלא יודע מה…

מי שעוקב אחרי הלונדונים באדיקות יודע שאם אתה צעיר ומחוסר ילדים, ה-“Scene” היא איסט לונדון. איסט לונדון הוא בהגדרה ציר שחלק ממנו כבר נסקר בפוסטים השונים בהרחבה: לסטודנטים ומתמחים צעירים מדובר בעיקר ב-Mile End בואך לאיסט אנד הלוא הוא ווייטצ’אפל-שורדיץ’ הממוקמים בקרבת אוניברסיטת קווין מארי המבוקשת והסיטי עצמה שהיא מרכז הפיננסים; משפחות בוהמיניות מוצאות מקלט מעט צפונה משם ב-Hackney שעדיין נספרת כאופצית דיור שפויה בעיר היקרה; ואילו איפשהו בין שורדיץ’ לדרום האקני ניתן למצוא את הצלע הרביעית – הלוא היא Hoxton.

אז הנה הלונדונים מבליחים להם עם עוד פוסט כאילו משום מקום – אתם חושבים לעצמכם. ובצדק, אנחנו לא מתכוונים להזניח את הבלוג, פשוט הלכה למעשה לא מצליחים לבלות או לספק חוויות שהם קצת יותר מאשר הביקור השבועי בג’ימבורי. הלונדוני הטרי כבר בן שישה חודשים, ואין מה לעשות צריכים להשתדל לתת לקטן את אותן חוויות לונדוניות של האחות הגדולה שכבר מפטפטת לה במבטא אנגלי צפון לונדוני מצוחצח. רק שהפמלייה מורכבת משתי עגלות (או טנק מרכבה כפול), מצעד של תיקים, והרבה כאב גב נלווה (ופיזיוטרפיה) – הרי שצריך למצוא פעילויות כאלה שתומכות בהר הלוגיסטיקה. למי שמבקר בלונדון עם ילדים, וחם על סושי (או…

אז ראשית מילות התנצלות: הלונדונים לא נטשו, וכן אנחנו עדיין גרים בלונדון.. הסיבה שבמשך שלושה חודשים לא נכתבה כאן מילה אחת – היא שלונדוני חדש הצטרף אלינו והגיח לאוויר העולם. הקטן אמנם צובע את שמי לונדון האפורים בחיוכים צבעוניים, יחד עם זאת גובה מההורים הסהרוריים הרבה אנרגיה (כמו גם הלונדונית ההקטנה) ולפיכך לא שמעתם מאיתנו זמן רב, וגם בעתיד הקרוב, לצערנו כנראה שנהיה קצת פחות פעילים. ועכשיו שמילות הסליחה מאחורינו, הגיע הזמן לספר על אחד המקומות הכי צבעוניים בלונדון: וייטצ’אפל. היה זה היום הראשון של השנה החדשה, 2016. הרחובות ההומים בד”כ – היו שקטים, ואפילו השוק הערבי הסואן של וייטצ’פל הייסטריט…