Somerset – הקיץ ששקע

מיפוי ואקספלורציה של המערות גבו מספר קורבנות לאורך השנים, כאשר ציוד הצלילה לא היה מפותח דיו. בהליכה לאורך המנהרות החצובות, ניתן לראות היווצרות סטלקטיטים וסטלגמיטים שיוצרים סלעים בצורות, בינהם אגם “קלחת המכשפה” ו-“רגל הדרקון”, כאשר תאורה דרמטית עוזרת לדמיון המודרך. בחדר מסויים מיישנים גבינת צ’דר במשך כשנתיים, אולם למעט הריח אין ממש אפשרות להיכנס לחדר -שכן מדובר בסחורה בשווי של כ-200 אלף ליש”ט.
לרוע המזל, סביב המערות בנוי פארק שעשעוים שנראה כאילו ימיו הטובים היו אי שם בשנות השבעים. ישנם פסלים של דינוזאורים, אטרקציות כמו בית המכשפה, משחקי מזל נוסח שנות השמונית בישראל ומה שעצוב עוד יותר זה שהכל סגור בגלל הקורונה. ככה שאם היה אפשר להימנע מהליכה בפארק השעשועים הזה, היינו שמחים עוד יותר (למרות שה’ ו-ר’ הצליחו לבלות פה יום שלם, אלוהים יודע מה הם עשו?!).
במנדיפ ישנן גם את מערות קניון צ’דר, אולם אלו סגורות לרגל הקורונה, עד יעבור זעם. וחבל שכך – המערות הללו מציגות נוף דומה לזה של הווקי, אולם גם את שאריו של “איש צ’דר” שחי פה לפני עשרת אלפים שנה (ולא – אם תהיתם – לא מדובר באיש חביב מגבינה אלא אדם קדמון שעצמותיו נשתמרו במערה).
 

ואכן מהווקי אנחנו ממשיכים לנו לקניון צ’דר. הנסיעה בעיירה נראית ממש כאילו מדובר באיזה אתר סקי (רק שאין פה שלג וסקי מעל הכל), אלמלא הגשם השוטף (כן בחדשות מעדכנים שירדו היום משקעים של חודש שלם) גם הלונדוני הנוהג היה יכול לראות את הנוף המרהיב. בנתיים אנו עוצרים בצד, כדי להביט על קבוצה של איילים שהחליטו לחצות את הקניון, מסתבר שזהו מראה די שכיח באיזור.

 

אחרי צ’דר הקבוצות נחלקות שוב, כאשר הלונדוני רק רוצה פאב יבש, ואיזה מרק חם (או סיידר). החברים מחליטים להמשיך את הטלטול בדרכים וונוסעים לבקא את גלסטנבורי, הלוא היא עיירת הפסטיבל הידוע. הלונדונים יגיעו לגלסטנבורי רק בהמשך, אך נספר שזהו מקום חורבות מנזר גלסטנבורי (עד כה סיפק לנו נזיר ממציא ונזיר לוחם, אם ניתקל גם באוהב מסיבות וחובב פיצות אנחנו פורשים). חוץ מזה, זהו מקום של ה-“גלסטנבורי תור”: גבעה שבראשה שרידי מגדלו של סיינט מייקל, שהיה כנסייה במספר גלגולים קודמים. זהו גם אתר רדוף מיתולוגיה קלטית, שבהיסטוריה הבריטית נקרא גם “אבלון”, שם המשוייך למלך ארתור, ויש הגורסים שזהו המקום בו היה ‘הגביע הקדוש’. אבלון הוא גם השם לממלכת הפיות במיתולוגיה הקלטית או לממלכת המתים.

בנתיים בפאב היבש, המקומיים מצליחים לקלקל הזמנה של המבורגר (קשה מאד לשכנע את האנגלים הכפריים שיש אנשים שלא אוכלים חזיר, ועוד לא רוצים אותו על ההמבורגר שלהם), ואילו הלונדוני מצליח להתחמם עם מרק גבינה, אם כי לא מקומית אלא סטילטון ופטריות. אה כן, גם סיידר היה שם.
ארוחת ערב בוולס בפאב שמגיש דווקא אוכל איטלקי מהמסעדה השכנה, ואנחנו מתכוננים ליום העזיבה.

 

כן גם ביום השלישי בסומרסט, לא חזר לו הקיץ. לאחר ארוחת בוקר אנגלית בליטון, אנחנו יוצאים דרך בריסטל לעצירת קניות בדרך ללונדון, במרכז אאוטלט שנקרא Swindon Designer Outlet – McArthur Glen בעיר סווינדון. המרכז מרוחק כשעה וחצי מלונדון, ולמען האמת מציאות לא מצאנו פה.
גם כאן החבורות התפצלו להן, שכן הסף של הלונדוני למרכזי קניות איננו גבוה במיוחד, ואנו המשכנו חזרה ללונדון, משאירים את גבעות מנדיפ הרחק מאחור, כשהווישרים עובדים להם שעות נוספות.

קרדיט צילומים :

קולאז’ צדר, צילם: Draco

התור של גלסטנבורי, צילם: Andy Andy Roberts

קניון צ’דר, צילם: Andy Klevedene

תמונות שונות מקנין צ’דר, צילם: DESPITE STRAIGHT LINES (Paul Williams),

תמונה מוולס – Vicar’s Close, צילם: Reiner Götzinger

תמונות שונות, צילם: הלונדוני