תגית: אוכל בלונדון

“מישהו צופה בנו בזמן שאנחנו כותבים. אמא. מורה. שייקספיר. אלוהים.” – מרטין איימיס, “לונדון פילדס”. כאשר מישהו בלונדון אומר שהוא גר ב”לונדון פילדס”, הוא לא בהכרח גר צמוד לפארק באותו שם, המשתרע על פני שטח של 126 דונמים. בדרך כלל הכוונה היא לאיזור המקביל ל-“Hackney Central” במחוז האקני, שהופך לאט לאט לשורדיץ’ הבא. כך שכן, אם הדובר הוסיף חיוך שחצני, זה בגלל שלונדון פילדס הוא ה-It spot העכשוי בלונדון: הפיננסיירים הצעירים גרים פה, ההיפסטרים מבלים פה, הפחמימות זמינות והקפה איך לא – חמוץ. החנייה ממזרח לפארק חינמית בראשון, ולפני שנכנסים לשטח הירוק של הפארק הלונדונים וההורים של הלונדונית, נותנים לעצמם…

ה-Royal Mail, שירות הדואר הבריטי, היה תחת אש בשבוע שעבר, ולא מסיבות טובות. המנכ”ל התפטר אחרי פחות משנתיים מלאות בתפקיד כאשר הכנסות החברה ירדו ב-22 מיליון ליש”ט בחודש אפריל, ומניית החברה הגיעה לשפל חסר תקדים מאז הנפקתה (החברה היתה ממשלתית ועברה הפרטה לפני שבע שנים). כל זאת דווקא בתקופה שהיתה אמורה להיות העמוסה ביותר עבור שירות משלוחים הנרחב ביותר בפריסה הארצית בממלכה, שכידוע סגרה את כל בתי העסק שאינם עובדים אונליין. הדואר המלכותי קיבל ביקורת נוקבת בתקופה זו מאחר שהוא לא ספק לעובדים ערכות הגנה מספקות, ורק ברגע האחרון רכש ערכות הגנה ב-£40 מיליון, לאחר שאיגוד העובדים איים בהשבתה. אז…

Dry January קוראים לזה. לא לא רק בגלל שהוא דל בפעילויות, אלא גם בגלל ההבטחה של הבריטים שחוזרים משתייה אקססיבית בכריסטמס וב-NYE, לשמור על ינואר ללא אלכוהול. אז מה הלונדונים עשינו בינואר היבש? לא מספיק בשביל למלא את דפי הבלוג הזה, שעוד מעט יחגוג עשור רצוף פעילויות, אכילויות וטיוליות ברחבי הבירה. ובכ”ז, הרי לא שלחנו אתכם ללינק בשביל לספר לכם שישבנו בבית, נכון? רבים מכם אולי יזכרו שהטרנד האהוב על הלונדונים, שפרץ ללונדון בגאון אי שם בשנת 2016, הוא של דים סאם. כן, מאז שהלונדונים ביקרו במושבה לשעבר הונגקונג וחגגו עם המלכה את הג’ובילי בצ’יינה-טאון או טעמו בבאו לונדון, הבלוג…

כשהשמש מפציעה מעל חורשות הרטפורדשייר, הלונדונים מחפשים פעילויות מחוץ לעיר שאפשר לעשות עם הילדים. מזל שיש חברים שכבר עשו את המיפוי המקדים, ואפשר גם לצאת מחוץ לגבולות הבירה בשביל קטיף תותים, משולב קצת שופינג לקינוח. הלונדונים מציגים: PYO כפי שזה נקרא באנגלית בריטית – Pick Your Own (שזה בתרגום חופשי: תקטוף את זה בעצמך באמש’ך).

דברי במספרים גברת דברי בציונים – אומר השיר הידוע על אריק, אבל דווקא “נד” ירשים אתכם עוד יותר: 200 מיליון ליש”ט עלה שיפוצו, יש בו 9 ברים או מסעדות, 252 חדרים ושתי בריכות. אה כן, חברות במועדון הפרטי שלו עולה כ-3,000 ליש”ט לשנה. הכל על הממוטה הכי גדולה של הסיטי של לונדון שלא הכרתם, שהוכתרה ע”י מבקרת המסעדות של הגרדיאן כ”קרוס אובר בין הפוד הול של הרודס ולאס ווגאס” – The Ned.  

אז מה עושים לונדונים נטולי שינה כשההורים של הלונדונית מתנדבים לבייביסיטר משולש? יוצאים לקרוע את העיר כמובן! סתאאם, לא באמת. הדייט נייט של הלונדונים אמנם נמשך לו יותר מחמש שעות תמימות (כן אנחנו מודים שהתחזרנו), אבל סה”כ באחד המיקומים היותר “בעניניים” שנפתחו אך לא מכבר, ה-Coal Drops Yard שמאחורי קינגס קרוס. אוכל טוב * אופנה * עיצוב * קולנוע, והכל מאחורי גרנרי סקוור כמובן. לא מכירים? יאללה בואו איתנו.

מי שעוקב אחרינו כבר כמה שנים יודע שהלונדונים מתרחקים מרשתות כמו אש (למעט מקדונלד’ס, מסיבות קטנות ומובנות). לכלל יש יוצא מן הכלל – רשתות שלא היו כאלה לפני זמן קצר, ושאנו ‘זכינו’ לראות אותן גדלות מסניף או שניים לכדי משהו גדול יותר – מקבלות מאיתנו פירגון (כל עוד הרשת לא הרסה את המוצר המוגמר).   רשת האוכל היפני Bone Daddies היא אחת כזאת. שביקרנו בפלאש אנד באנס בשנת 2015, היא עוד הייתה סניף בודד בסוהו, עם סניף נוסף של רשת האם Bone Daddies וסניף אחר מעל ה-Wholefoods בקנזינגטון. היום לרשת יש שני סניפים (קובנט גרדן ופיצרוביה, סוהו נסגר), ול-Bone Daddies…

  שמונה ימי מילה נסתיימו להם כבר מזמן, והלונדונים מחליטים לנצל את הימצאות האבות והאמהות, ויוצאים לספק קרייב שנצטבר במשך (כמעט) תשעה ירחי לידה, של סושי ואוכל יפני. בכלל, הרצון לבדוק את INKO NITO שהפכה לאחת בולטת בנבחרת ההכוכביא של קבוצת “רעבים בלונדון “בערה בקרבנו זמן רב, ואין כמו הימצאותה של הדודה מ’ (י’ – תלוי את מי שואלים) בשביל לחגוג אוכל אסייתי. האם INKO NITO תיכנס לדבריא של מסעדות יפניות בלונדון? לרגל החג הזה בו מחפשים “גלוטן פרי” בכל מקום, הלונדונים מסקרים יפנית קצת שונה בקצב של “אחד מי יודע”. מתחילים.      

אחרי תקופה ארוכה של פוסטים על פעילויות מחוץ לעיר, “טיולים שנתיים” ומדריכי הישרדות ללונדון עם ילדים, החלטנו להעלות פוסט מסכם על מסעדת קויה, פעילות להורים נטו. Coya המשלבת מטבח פרואני/יפני היא אחת המסעדות היוקרתיות היותר מסקרנות שיש לווסט אנד של לונדון להציע, והיא עושה זאת בהצלחה כבר מספר שנים. אז השחיזו את המזלגות, והקפידו לקרוא את הפוסט הזה על בטן מלאה.  

בלונדון, סצנת האוכל של 2017 (לפחות לפי טיים אאוט) תהיה של גבינות. גבינות?? הגבנו בפליאה, לאור העובדה שבירת הממלכה כבר שנים בקטע בריאותי משהו – קשה לראות את חובבי הברנז’ה הלונדונים עפים על Cheeseboard משובח או חוגגים ניצחון עם סיר פונדו. ובכ”ז אם נסקור את שבע השנים שאנחנו פה (מה כמה???) כבר ראינו אסייתי, יפני, טאפאס, מסעדות ללא בוקינג, רנסאנס ההמבורג, אוטולנגיאני-ישראליני, קוריאני, שוב יפני, ויגאן (טבעוני), ו… כן אז למה שלא יהיה גם גבינה? מכל הטרנדים לעיל, טרנד שמעולם לא ראה שובע, במיוחד בסוהו גבול צ’יינה טאון, הוא האוכל הסיני-טיוואני, ובמיוחד הבאו (“באו-זה” בסינית). אז מי שלא יודע מה…