קטגוריה: כללי

 כבר ארבע שנים שהלונדוני מחפש דרכים יצירתיות להגיע לאחת החוויות היותר אנגליות מאנגליות. לפני שבועיים זה קרה, עם ביקור בלתי נשכח מעל הדשא של ווימבלדון. אולם ישראלי שיצפה לחוויה מרגיעה – יכול לשכוח מזה – תורים אנגליים בכל פינה הופכים לחלק אינטגרלי מהחוויה, שרק כמות בלתי מבוטלת של פימ’ס תוכל לפתור. ווימבלדון: מדריך הישרדות.  

 היי! לא נעלמנו… מזה חודשים שהלונדונית יושבת לה ספונה בבית, בלימודים קדחתניים, ואילו הלונדוני והלונדונית הקטנה משוטטים להם בסופי השבוע על הצירים המרכזיים של NW/לונדון מתוך מטרה לתת לאמא קצת שקט. רק מה לעשות שמועד יום השין קרב, ודווקא אז מתפרק לו האיחוד האירופאי של מנקה-שמרטפית מרומניה, ואומנת מפולניה. מזל שברגעים קשים כאלה אפשר לסמוך על אמא שתעזוב את הכל, תצטייד בבורקס ואפילו תקח אוטובוס מלוטון, וכל זאת מבלי לבדוק אפילו פעם אחת את הנייד.. הפעם מדובר באמא שלה, שכך בילתה לה חמשוש ארוך במיוחד של גיבושון עם שני שליש מ”team לונדונים”.

בעוד הלונדוניות מתגברות להן על פסח בתל אביב, נאלץ הלונדוני לחזור לעבודתו בלונדון. אבל גם מה שמצטייר בהתחלה כשבוע שקט ונטול מאורעות עשוי לצבור מומנטום. ביום רביעי זה קרה ללא התראה: מעגל ברודגייט הסמוך לתחנת רחוב ליברפול, כנראה חיכה ליום שמש חמים ובפתיחה חגיגית הסיר את הלוט מעל לשלל בתי עסק “פושים” שמצאו בית חם בדמות הסיטי-בויז הצמאים לבירה קרה כשם שהם צמאים לריגושים. ומליברפול סטריט בהמשך הסופה”ש מצא הלונדוני גם יהדות בסמטאות הכי לא צפויות של מזרח העיר במסע ללבה של הסיטי של לונדון מהמאה ה-19.

“את מכירה את סט. קתרין דוקס (רציפים)?” שאל הלונדוני בתימהון את הקולגה האנגליה, וזאת מצדה ענתה בנונשאלנטיות אנגלית “yes of course, it’s a lovely lovely place”. הכל התחיל מאזכור של בית קפה שהלונדונית מצאה בטעות באינסטגרם, ומאותו רגע ניסינו להבין איך קרה שמקום המסתמן כמארינה ים תיכונית בלב לבה של הבירה, הצליח לחמוק מעינינו במשך כמעט חמש שנים. לאור העובדה שבפעם האחרונה שכתבנו פוסט לבלוג מלך באנגליה ג’ורג’ השישי, החליטה הלונדונית לקצר את יום העבודה של שישי ולנצל את השמש השקרנית כדי לגלות מהו הרציף המסתורי שמתחבא לו למרגלות טאוור ברידג’. הלונדונים יצאו וגילו שלא כל זוהר נוצץ על המים…

כמו יהודים טובים בגולה, גם לנו לא הייתה ברירה אלא להתאים את עצמנו לקדחת הכריסמס שאפפה את לונדון בחודשים האחרונים. האורות, המולת הקניות, ואיחולי “Happy Christmas” מכל עבר (להבדיל אלף אלפי הבדלות מ-“Merry Christmas” האמריקאי לחלוטין) – לא מאפשרים להישאר אדישים. רגע! לפני שאתם אורזים את המזוודות, דעו שכריסמס בלונדון יכול להיות בודד ומתסכל, ויעידו על כך רבבות התיירים המסתובבים להם בערב כריסמס וביום עצמו ברחובות הסגורים של הבירה, משוטטים הלוך ושוב ולבסוף מוצאים את עצמם במסעדה סינית בצ’יינה טאון, או בסניף של מסעדת בלגו. לטובת שמונה ימים בהם פך השמן הדליק לנו את המנורה (לא שכחנו את המקורות), ריכזנו…

כמחווה לפוסט המצויין בבלוג של ורוניקה, 20 סימנים שאתה גר בתל אביב יותר מדי זמן, החלטנו גם אנחנו (שמשיחה עם שמרית מביטוח לאומי נפל לנו האסימון שאנחנו כבר ארבע שנים פה!) למנות מהם 20 הסימנים שאתה חי בלונדון יותר מדי זמן.

אם יש משהו שהלונדונים (פלוס אחת) למדו מהיותם הורים נטולי שינה – הוא “אל תאמר שאפנה אשנה”. הביטוי שסבתא אהבה כ”כ לומר תקף שבעתיים כאשר יש לונדונית קטנה שמסרבת לישון, וכאשר מתיישבים לכתוב על מאורעות היום (ו/או לבצע כל פעילות אחרת המצריכה חצי ישיבה ספק שכיבה) – האורות כבים להם מהר מאד והעיניים נעצמות באופן מיידי, אפילו לפני שהספקנו לכתוב שורה בודדה. כך, כאשר הלונדוניות עולות על טיסה BA165 בדרך לארץ הקודש, הוטלה על הלונדוני (שצפוי לשבוע רבוי שינה) המשימה לגבב את אוסף החוויות של עוד מלפני ראש השנה לכדי פוסט חדש. אז עבור תיאורו של הביקור החטוף לקיימברידג’ תיאלצו…

כשאיומים של “סופת השנה” ביום א’ שעבר מידפקים על דלתה של הממלכה, ניצלנו את יום שבת השקט לטיול באנג’ל ואיסלינגטון – המחוז הצפוני N1 שמהווה את הזירה הכי לונדונית ונטולת תיירים שראינו מזה זמן רב. איסלינגטון – יש כאן הכל: בתי קפה, מסעדות, חנויות היי-סטריט, בתי קפה, חנויות גדג’טים, בתי קפה, חנויות צעצועים, בוטיקים של בגדים, בתי קפה, מסעדות, מאפיות וכן – עוד כמה בתי קפה! מי אמר שצריך לצאת לאוקספורד סטריט בשביל קניות??? הלונדונים מציעים אלטרנטיבה שפויה ולונדונית נטולת השייח’ים של אוקספורד סטריט, נטולת התיירים האבודים של קובנט גרדן וחופשייה מהפגנות השנאה של קנזינגטון. איסלינגטון זה כאן!

 מזה שבוע שהלונדונית הקטנה החלה לטעום מזון מן הצומח, וכהורים גאים ומרוגשים (“תראו היא לא יורקת את זה!!”) הרי שמזה אותו שבוע אנו חורשים את שוקי האיכרים המקומיים כדי למצוא את הגזר המתוק ביותר … התפוח שאין בו טיפת חמיצות … הקישוא המושלם … והכל צריך להיות אורגני כמובן. המסע הפעם הוביל אותנו למרליבון, אחד המחוזות החביבים עליה, שם תמצאו בבוקר יום א’ את אחד משוקי האיכרים הגדולים ביותר באיזור (המקומיים בצפון לונדון בד”כ קטנים באופן יחסי ומורכבים ממספר קטן של דוכנים). שמש מפנקת (התחזית הבטיחה לנו עד 15:00) והליכה דרך רג’נט פארק (כולל עצירה למרוח קרם שיזוף על האף) יצרו…

לאור דרישות הציבור, עייפים ומוכי שמש (כן, כן!!), אנו שוכבים לנו במיטה ומנסים להעלות את הפוסט הנוכחי, רגע לפני שהעיניים נעצמות (ונפקחות שוב לקול בכייה של הלונדונית הקטנה). כאשר שמש שטפה לה את הבתים הוויקטוריאנים של צפון לונדון, אץ רצנו לטבול בה, ויחד עם זוג חברים מקומיים לתת לקטנה קצת ויטמין D שאינו יוצא מתוך בקבוק זעיר. הכל התחיל ביום שלישי בהקרנת ה-Baby Club הדו-שבועית של הלונדוניות. ה-Baby Club שנקרא ברשת בתי הקולנוע המתחרה Scream מאפשר להורים לתינוקות עד גיל שנה להנות מהקרנות מיוחדות, בהן – איך לא – ניתן לצרוח במהלך הסרט. הסרט Belle על אחייניתו השחורה של הארל ממנספילד, מי ששימש כנשיא…