קטגוריה: גלריות בלונדון

 היי! לא נעלמנו… מזה חודשים שהלונדונית יושבת לה ספונה בבית, בלימודים קדחתניים, ואילו הלונדוני והלונדונית הקטנה משוטטים להם בסופי השבוע על הצירים המרכזיים של NW/לונדון מתוך מטרה לתת לאמא קצת שקט. רק מה לעשות שמועד יום השין קרב, ודווקא אז מתפרק לו האיחוד האירופאי של מנקה-שמרטפית מרומניה, ואומנת מפולניה. מזל שברגעים קשים כאלה אפשר לסמוך על אמא שתעזוב את הכל, תצטייד בבורקס ואפילו תקח אוטובוס מלוטון, וכל זאת מבלי לבדוק אפילו פעם אחת את הנייד.. הפעם מדובר באמא שלה, שכך בילתה לה חמשוש ארוך במיוחד של גיבושון עם שני שליש מ”team לונדונים”.

היי! לא נעלמנו ! הלונדונים גאים לבשר על הגעתה לאוויר העולם של לונדונית חדשה, רק שהיא עוד לא יודעת שהיא לונדונית בכלל. כן כן, קראתם נכון – הלונדונים הרחיבו את המשפחה, ולאור ניסיונם עם מערכת הרפואה הבריטית הציבורית (ה-NHS), החליטו שהלונדונית החדשה תבוא לאוויר העולם במולדת המנדטורית שמצטיינת ברפואה (עד שלא גרתם בחו”ל – אין לכם מושג כמה אתם עוד עשויים להתגעגע לתור בקופ”ח), ולפיכך יצאנו לפגרה. אבל ברכות ואיחולים בצד (תודה תודה), ואחרי שלושה שבועות של החלפות חיתולים בשמש הנהדרת של תל אביב, הובהר ללונדוני שכדאי שהוא יחזור לעבודה ובזריזות, טרם החברה האנגלית בה הוא עובד תוציא את התפקיד שלו…

  גילוי נאות – שני האירועים המתוארים להלן לא היו היחידים שעברו על הלונדונים ב-Weekend Extravagnza שלנו. סופה”ש ייזכר גם בשל פתיתי שלג -> ארוחת בוקר בבורו מרקט -> זיתים טורקיים -> רוצים אוזני המן :אזל: -> פרק אחרון בעונה של Suits  :מרגש: -> תור של שעתיים ב- Greek street 10 -> בלבול הזמנה ב-Yautcha -> ארוחת ערב ב-Yaucha בסוהו (תזכה לפוסט נפרד) ->  שתייה אקססיבית -> קור איימים ->  סירוב כניסה ל-“Experimental Cocktail Club” -> דריכה בקיא (מצדו) -> איש משוגע באוטובוס -> שיטוטי שופינג (מצדה)  -> מסיבת יומולדת של מיקה (שנתיים!) – מזל טוב 🙂   אז איך הגענו לכאן?…

הביקור של הדוד והדודה, שהתגלו כקוראים מושבעים של הבלוג, הביא לכך שניסינו למצוא משהו מקורי לעשות – למקרה שיעלו אי אלו ציפיות. אבל, מסתבר שהדוד – עם עבר בריטי משל עצמו – מכיר את לונדון כמעט כמו נהג מונית מקומי (לרמת הרחובות הקטנים בכל שכונה ושכונה), וכבר השניים הספיקו לעבור בכל מוזיאון או גלריה נידחת בעיר, ולכן החלטנו ללכת על המיינסטרים ולפגוש אותם לבראנץ’ פשוט בסאות’ קנזינגטון. אגב, מסתבר שלדוד היו תכניות משל עצמו, ומה שהתחיל כבראנץ’ תמים, הפך למסע אומנות במיטב הגלריות של מייפר. מסע קרוס קאונטרי. Aubaine בסאות’ קנזינגטון (עם סניפים בווסט אנד ובסלפרידג’ס) היא מסוג המקומות הלונדונים…

 בישראל שבתון יום הבחירות … בלונדון כבר שלושה ימים שהשלג מכסה את הבירה האנגלית … ואנחנו מגעגועים מזוייפים לגשם מפלסים דרך במינוס 2 מעלות לכיוון מרכז האומנויות של הברביקן, בסיטי של לונדון. לא, אנחנו לא באמת מתגעגעים לגשם – אבל כאשר החברים והקרובים בישראל מדווחים על אחוזי הצבעה מרקיעי שחקים, בד בבד עם הליכה מרעננת בחוף הצוק – גם אנחנו מחפשים פעילות חברתית שוברת מוסכמות בשביל מעמד הביניים המקומי (אנחנו). מרכז הברביקן הוא פרוייקט ענק בסיטי אוף לונדון, שנחנך בתחילת שנות ה-80 (והוא גם נראה כזה) שכולל בלבו מרכז לאומנויות הבמה: תיאטראות, מופעים, גלריות, בית קולנוע, מסעדות ואפילו חממה. סביב…

הביקור הקצר של אחותה שלח אותנו לשולחן התכנונים. כיצד אפשר לבלות עם היפסטרית לייט מרחוב בזל בת”א, חובבת אופנה ואומנות (כמו אחותה), שורפת קילומטראז’ רבים בהליכה (כמו המשפחה כולה) ומבלי להוציא 100 ליש”ט לראש ל-יום. התשובה שעלתה לשנינו מייד: East London. כבר הכתרנו את מזרח העיר כממלכת ההיפסטרים, כבר דיברנו על סצנת ה-london street art ששולטת בקירות מזרח הבירה, ומה שנותר כעת הוא לבקר בעורק הראשי של ממלכת בגדי יד שנייה, דוכני רחוב ובייגל’ס שפתוחים 24 שעות ביממה – המסע אל בריק ליין. אנחנו מדברים רק על צפון בריק ליין (לא רחוק משוק ספיטלפילד) מאחר ובאיזשהו שלב של האיזור- אם…

החום הגדול שעטף את הבירה הבריטונית בסופה”ש הוציא מאיתנו את הצד התרבותי. טוב, לא בדיוק, רק רצינו לצאת מהבית למען האמת (אין לנו מזגן בדומה ל-90% מהבתים פה) ומאחר שחוף הים הקרוב ביותר נמצא במרחק של כשעה וחצי נסיעה לברייטון, כתל-אביבים מושבעים שרגילים להליכה של 5 דק’ לחוף הילטון – החלטנו שזה יותר מדי בלאגן. וכך מצאנו את עצמנו הולכים על פעילויות אלטרנטיביות לסוף השבוע. שטיפת מוח כבר מספר חודשים שאומן הרחוב Thierry Guetta aka Mr. Brainwash מפזר בלונדון סימני היכרות (ציורי רחוב מרשימים) לקראת התערוכה הראשונה שלו אי פעם. גטה הוכרז כבר על ידי מספר מביני דבר באומנות רחוב כיורש של…

“בא לי להתפנן בשמש” היה המשפט שהיא הוציאה מפיה מספר פעמים היום. כבר הרבה זמן חיכינו ליום הזה: גם שמש, גם סופה”ש וגם עדיין לא התחילה האולימפיאדה – דהיינו הפארק יהיה מלא באנשים אך קצת פחות מאשר עשרה סינים למטר מרובע. אפשר לצאת ולהנות. ה-“Breaking News” של חדשות הBBC מיום ג’ (אחרי חודשיים של גשם) לפיהם “the weather is changing” (באמת, לא המצאנו!) הוכיחו את עצמם, ואנחנו על האוטובוס מצפון לונדון לכיוונו של Hyde Park. לאורך המשעול, בהליכה לכיוון גלריית ה-Serpentine אשר בגני Kensington הצמודים, ניתן להסתנוור מגופות לבנבנות שמחזירות את השמש הקופחת היישר לעבר העיניים שלנו. כן, האנגלים הם…

נפתולי יום ראשון הביאו אותנו לקובנט גרדן. השוק המקורה מעל אלדוויץ’ הנו מוקד משיכה לתיירים ומקומיים כאחד, במיוחד ביום ראשון בבוקר כאשר השמש מצייצת לה מבין ענני הגשם. במקום נגנים, קוסמים, “פסלים חיים”, ושלל מופעי רחוב אחרים, המקיפים את חנויות השוק המקורה המצוי בלב הכיכר. מסביב לכיכר עצמה – עוד הרבה חנויות, מעצבים, Apple Store, בית האופרה, תיאטראות, ושבילים המובילים לרחוב ה-Long Acre שמלא בסניפים מקומיים של רשתות בגדי הייסטריט. בין כל אלו – תמצאו גם חנויות ווינטג’ (במיוחד בסמטאות המחברות בין שבעת “הבלוקים” של איזור Seven Dials) . בלילה קובנט גרדן הוא איזור בילוי של פרה-פוסט תיאטרון עם מסעדות מוכרות…

גם זה קורה. סופה”ש מגיע, צריך לעשות תכניות, ואין ממש הלימה בין הרצונות: הוא מתרגש מגמר הרולנד גרוס ופתיחת היורו 2012 – היא לעומת זאת לא מבינה איך אפשר לשבת ב’חממה’ כאשר השמש מפציעה סוף-סוף.  ברגעים כאלה צריך לדעת להתפשר – הוא מוכן לוותר על המערכות הפחות חשובות והיא מסכימה לרתק את עצמה לאיזור צפון-מרכז העיר בלבד. סופה”ש הרגוע שלנו הורכב ממסעדה קלילה אך מדוברת בשישי בערב מוקדם (כמו שהוא אוהב), מסיבוב של שעה ביריד הירוק של רג’נט פארק, מהווסט אנד בקטנה בראשון בבוקר, והיא גם הסכימה לתת לו אחה”צ של ספורט נטו, והלכה לה ליריד אומנות עם חברה שוחרת…