תגית: גלריות בלונדון

 היי! לא נעלמנו… מזה חודשים שהלונדונית יושבת לה ספונה בבית, בלימודים קדחתניים, ואילו הלונדוני והלונדונית הקטנה משוטטים להם בסופי השבוע על הצירים המרכזיים של NW/לונדון מתוך מטרה לתת לאמא קצת שקט. רק מה לעשות שמועד יום השין קרב, ודווקא אז מתפרק לו האיחוד האירופאי של מנקה-שמרטפית מרומניה, ואומנת מפולניה. מזל שברגעים קשים כאלה אפשר לסמוך על אמא שתעזוב את הכל, תצטייד בבורקס ואפילו תקח אוטובוס מלוטון, וכל זאת מבלי לבדוק אפילו פעם אחת את הנייד.. הפעם מדובר באמא שלה, שכך בילתה לה חמשוש ארוך במיוחד של גיבושון עם שני שליש מ”team לונדונים”.

היי! לא נעלמנו ! הלונדונים גאים לבשר על הגעתה לאוויר העולם של לונדונית חדשה, רק שהיא עוד לא יודעת שהיא לונדונית בכלל. כן כן, קראתם נכון – הלונדונים הרחיבו את המשפחה, ולאור ניסיונם עם מערכת הרפואה הבריטית הציבורית (ה-NHS), החליטו שהלונדונית החדשה תבוא לאוויר העולם במולדת המנדטורית שמצטיינת ברפואה (עד שלא גרתם בחו”ל – אין לכם מושג כמה אתם עוד עשויים להתגעגע לתור בקופ”ח), ולפיכך יצאנו לפגרה. אבל ברכות ואיחולים בצד (תודה תודה), ואחרי שלושה שבועות של החלפות חיתולים בשמש הנהדרת של תל אביב, הובהר ללונדוני שכדאי שהוא יחזור לעבודה ובזריזות, טרם החברה האנגלית בה הוא עובד תוציא את התפקיד שלו…

הביקור של הדוד והדודה, שהתגלו כקוראים מושבעים של הבלוג, הביא לכך שניסינו למצוא משהו מקורי לעשות – למקרה שיעלו אי אלו ציפיות. אבל, מסתבר שהדוד – עם עבר בריטי משל עצמו – מכיר את לונדון כמעט כמו נהג מונית מקומי (לרמת הרחובות הקטנים בכל שכונה ושכונה), וכבר השניים הספיקו לעבור בכל מוזיאון או גלריה נידחת בעיר, ולכן החלטנו ללכת על המיינסטרים ולפגוש אותם לבראנץ’ פשוט בסאות’ קנזינגטון. אגב, מסתבר שלדוד היו תכניות משל עצמו, ומה שהתחיל כבראנץ’ תמים, הפך למסע אומנות במיטב הגלריות של מייפר. מסע קרוס קאונטרי. Aubaine בסאות’ קנזינגטון (עם סניפים בווסט אנד ובסלפרידג’ס) היא מסוג המקומות הלונדונים…

 בישראל שבתון יום הבחירות … בלונדון כבר שלושה ימים שהשלג מכסה את הבירה האנגלית … ואנחנו מגעגועים מזוייפים לגשם מפלסים דרך במינוס 2 מעלות לכיוון מרכז האומנויות של הברביקן, בסיטי של לונדון. לא, אנחנו לא באמת מתגעגעים לגשם – אבל כאשר החברים והקרובים בישראל מדווחים על אחוזי הצבעה מרקיעי שחקים, בד בבד עם הליכה מרעננת בחוף הצוק – גם אנחנו מחפשים פעילות חברתית שוברת מוסכמות בשביל מעמד הביניים המקומי (אנחנו). מרכז הברביקן הוא פרוייקט ענק בסיטי אוף לונדון, שנחנך בתחילת שנות ה-80 (והוא גם נראה כזה) שכולל בלבו מרכז לאומנויות הבמה: תיאטראות, מופעים, גלריות, בית קולנוע, מסעדות ואפילו חממה. סביב…

החום הגדול שעטף את הבירה הבריטונית בסופה”ש הוציא מאיתנו את הצד התרבותי. טוב, לא בדיוק, רק רצינו לצאת מהבית למען האמת (אין לנו מזגן בדומה ל-90% מהבתים פה) ומאחר שחוף הים הקרוב ביותר נמצא במרחק של כשעה וחצי נסיעה לברייטון, כתל-אביבים מושבעים שרגילים להליכה של 5 דק’ לחוף הילטון – החלטנו שזה יותר מדי בלאגן. וכך מצאנו את עצמנו הולכים על פעילויות אלטרנטיביות לסוף השבוע. שטיפת מוח כבר מספר חודשים שאומן הרחוב Thierry Guetta aka Mr. Brainwash מפזר בלונדון סימני היכרות (ציורי רחוב מרשימים) לקראת התערוכה הראשונה שלו אי פעם. גטה הוכרז כבר על ידי מספר מביני דבר באומנות רחוב כיורש של…

“בא לי להתפנן בשמש” היה המשפט שהיא הוציאה מפיה מספר פעמים היום. כבר הרבה זמן חיכינו ליום הזה: גם שמש, גם סופה”ש וגם עדיין לא התחילה האולימפיאדה – דהיינו הפארק יהיה מלא באנשים אך קצת פחות מאשר עשרה סינים למטר מרובע. אפשר לצאת ולהנות. ה-“Breaking News” של חדשות הBBC מיום ג’ (אחרי חודשיים של גשם) לפיהם “the weather is changing” (באמת, לא המצאנו!) הוכיחו את עצמם, ואנחנו על האוטובוס מצפון לונדון לכיוונו של Hyde Park. לאורך המשעול, בהליכה לכיוון גלריית ה-Serpentine אשר בגני Kensington הצמודים, ניתן להסתנוור מגופות לבנבנות שמחזירות את השמש הקופחת היישר לעבר העיניים שלנו. כן, האנגלים הם…

נפתולי יום ראשון הביאו אותנו לקובנט גרדן. השוק המקורה מעל אלדוויץ’ הנו מוקד משיכה לתיירים ומקומיים כאחד, במיוחד ביום ראשון בבוקר כאשר השמש מצייצת לה מבין ענני הגשם. במקום נגנים, קוסמים, “פסלים חיים”, ושלל מופעי רחוב אחרים, המקיפים את חנויות השוק המקורה המצוי בלב הכיכר. מסביב לכיכר עצמה – עוד הרבה חנויות, מעצבים, Apple Store, בית האופרה, תיאטראות, ושבילים המובילים לרחוב ה-Long Acre שמלא בסניפים מקומיים של רשתות בגדי הייסטריט. בין כל אלו – תמצאו גם חנויות ווינטג’ (במיוחד בסמטאות המחברות בין שבעת “הבלוקים” של איזור Seven Dials) . בלילה קובנט גרדן הוא איזור בילוי של פרה-פוסט תיאטרון עם מסעדות מוכרות…

סצינת אומנות הרחוב בלונדון היא משהו שלא דיברנו עליו עד עתה. הסיבה לכך נעוצה בחוסר יכולתה לגרום לו לצאת לרחוב… ובעצם – מי יכול להאשים אותו? כאשר הגשם לא מפסיק לרדת – הרבה יותר נעים להישאר בסצינת אומנות “הפנים” מאשר לרוץ ברחובות החלקים. זה התחיל ביום ד’ אחרי העבודה. היא הצליחה לגרור אותו לגלריה קטנה הצמודה ל-Brick Lane, ממעוז ההיפסטרים. הסיבה – שלושה ימים אחרונים לתערוכה של PEZ, אומן רחוב מברצלונה שהתפרסם בציורי הדגים (מקור השם, PEZ = דג בספרדית) החייכנים שמעטרים את קירות ברצלונה, בוגוטה, ניו יורק, סן פרנסיסקו, שנחאי וגם… לונדון. הוא התאהב מיידית ואחה”צ גלש לערב שכולו…

ההזמנה לתערוכה האחרונה של לוסיאן פרויד המנוח, ב-National Portrait Gallery, באה בדיוק בזמן. כבר התחלנו להתייאש מלפקוד את התערוכה המדוברת, שכרטיסים אליה אזלו לחודש הקרוב לפחות, ואז הגיעה ההזמנה ששלחה אותנו לפגישה בכיכר טרפלגר בסוף יום העבודה. למי שמכיר את הסגנון של פרויד ולמי שלא – מדובר בתערוכה שאוספת דיוקנאות (פורטרטים) – מומחיותו ועיקר עבודתו של האומן – החל מסוף שנות החמישים וכלה באוגוסט 2011,  אז נפטר בגיל 89 בטרם השלים את ציורו האחרון (מוצג בתערוכה). למרות שהוא נכלל בזרם הריאליסטי, הסגנון של פרויד בוטה – דמויות מעורטלות ומעוותות במקצת, מתקופות שונות בהיסטוריה הפרטית של האומן. ה-National Portrait Gallery הממוקמת לצד…

הוא רבץ בבית מול הכדורגל והיא חזרה משיעור התעמלות מלאת אנרגיה. “יום מדהים בחוץ” היא הכריזה, והוא כבר ידע שזה הסוף של הבוקר השקט שלו. הליכה לאוקספורד סירקס לקחה לנו כחצי שעה וכאשר השמש כבר התעייפה לה וענני לונדון המוכרים כיסו את השמיים, עלינו על קו 55, שמוביל למחוזות האפלים של הבירה האנגליה. טוב, מחוזות אפלים זו קצת הגזמה, אבל אין ספק שככל שמתקדמים למזרח העיר – מתחלפות הכיכרות המטופחות ברות המזרקות בנוף דיקנסי קודר ומלוכלך. גם האנשים שונים: את רבבות התיירים מחליפים להם ה”היפסטרים”, לונדונים לבושים כמו תאונת רכבת שמוסיפים צבע וסגנון משלהם למדרכות האפורות. מזרח העיר מתחיל איפה…