קטגוריה: אתרים בלונדון

קשה להפריד בין הלונדונים לבין הדבש שלהם. בין אם על פרוסת חלה או בטקס התה הלילי, אנחנו מאד אוהבים את הנוזל הצהבהב המתוק. יותר ממה שאנחנו אוהבים דבש אנחנו אוהבים דבש מקומי, כזה שלא “זכה” להימהל/להתערבב/להיהרס בשם ה-“mass production” והגלובליזציה. אנחנו אוהבים דבש ארצישראלי מאד, ושזה לא נמצא זמין – נלך את האקסטרא מייל (אכן, לא סופרים פה בק”מ) בשביל למצוא דבש אנגלי מקומי עצמאי. אז לאור העובדה שעוד לא הולכים פה לשום מקום עדיין, החלטנו לשתף אתכם בכל הסודות שלנו על הדבש האנגלי “האמיתי”, הדבורים הבריטיות, קצת היסטוריה, מוצרים ייחודיים וקשר אישי. * נקודת סדר – המקצוע ייקרא ע”ג…

הבעיה הטמונה בקבוצות פייסבוק היא שיש יותר מדי מהם. למצוא קבוצה של אנשים רציניים זה די קשה, ולמצוא אחת כזאת שבאמת נפגשת מחוץ לעולם הוירטואלי זה משימה כמעט בלתי אפשרית! הלונדוני לוקח את קבוצת הרכיבה: Rides on Bromptons: London Brompton Club Group ברצינות יתרה ומוביל אותם למסלול רכיבה של 20 מייל (32 ק”מ) ממבואות הנהר לי ועד לרציפי סיינט קתרין. לאלו מכם שרכיבה היא לא הקטע שלכם, ניתן בהחלט להגיע לתחנות המסלול ברכבת ולבלות יום שמשי בהליכה לאורך נהר הלי ועד לכפר האולימפי, או מהכפר האולימפי ועד לאגני המים של הסיטי של לונדון. לונדון שלא הכרתם. למקומות, היכון, זוז…  …

אז מה עושים לונדונים נטולי שינה כשההורים של הלונדונית מתנדבים לבייביסיטר משולש? יוצאים לקרוע את העיר כמובן! סתאאם, לא באמת. הדייט נייט של הלונדונים אמנם נמשך לו יותר מחמש שעות תמימות (כן אנחנו מודים שהתחזרנו), אבל סה”כ באחד המיקומים היותר “בעניניים” שנפתחו אך לא מכבר, ה-Coal Drops Yard שמאחורי קינגס קרוס. אוכל טוב * אופנה * עיצוב * קולנוע, והכל מאחורי גרנרי סקוור כמובן. לא מכירים? יאללה בואו איתנו.

  אי שם בקרבת הווסט-אנד, מהצד הצפוני של תעלת פדינגטון, הלונדונים מוצאים פיסה קטנה של אביב ב”שכונת המשתלה” או הדבר הכי קרוב לכך בלונדון, כאשר הם מגלים את ה-Clifton Nurseries במיידה-ווייל.

אז ראשית מילות התנצלות: הלונדונים לא נטשו, וכן אנחנו עדיין גרים בלונדון.. הסיבה שבמשך שלושה חודשים לא נכתבה כאן מילה אחת – היא שלונדוני חדש הצטרף אלינו והגיח לאוויר העולם. הקטן אמנם צובע את שמי לונדון האפורים בחיוכים צבעוניים, יחד עם זאת גובה מההורים הסהרוריים הרבה אנרגיה (כמו גם הלונדונית ההקטנה) ולפיכך לא שמעתם מאיתנו זמן רב, וגם בעתיד הקרוב, לצערנו כנראה שנהיה קצת פחות פעילים. ועכשיו שמילות הסליחה מאחורינו, הגיע הזמן לספר על אחד המקומות הכי צבעוניים בלונדון: וייטצ’אפל. היה זה היום הראשון של השנה החדשה, 2016. הרחובות ההומים בד”כ – היו שקטים, ואפילו השוק הערבי הסואן של וייטצ’פל הייסטריט…

 כל מי שמבקר בלונדון, ולא משנה באיזו עונה, מכיר את המשוואה: ביקור בלונדון = גשם (לפחות ליום אחד). עבור אמא שלו, היו אלו יומיים רטובים במיוחד, שהובילו את הלונדונית, הסבתא והקטנה לקצר במעט את השיטוטים ולתרום רבות לרווחת נהגי המוניות של העיר. But every cloud has a silver lining, והגשם הקייצי התחלף לו ביומיים עם מזג אוויר נאה (אפילו לא מסוגלים לומר שהיה שמשי במיוחד, באמת שניסינו). יחד עם זאת, היעדר ענני המלחמה זימן אותנו לטיול רגלי באחד המקומות שתיירים רבים, בזכות אותו יום גשם מנדטורי, לא זוכים להכיר: ונציה הקטנה.  

 כבר ארבע שנים שהלונדוני מחפש דרכים יצירתיות להגיע לאחת החוויות היותר אנגליות מאנגליות. לפני שבועיים זה קרה, עם ביקור בלתי נשכח מעל הדשא של ווימבלדון. אולם ישראלי שיצפה לחוויה מרגיעה – יכול לשכוח מזה – תורים אנגליים בכל פינה הופכים לחלק אינטגרלי מהחוויה, שרק כמות בלתי מבוטלת של פימ’ס תוכל לפתור. ווימבלדון: מדריך הישרדות.  

בעוד הלונדוניות מתגברות להן על פסח בתל אביב, נאלץ הלונדוני לחזור לעבודתו בלונדון. אבל גם מה שמצטייר בהתחלה כשבוע שקט ונטול מאורעות עשוי לצבור מומנטום. ביום רביעי זה קרה ללא התראה: מעגל ברודגייט הסמוך לתחנת רחוב ליברפול, כנראה חיכה ליום שמש חמים ובפתיחה חגיגית הסיר את הלוט מעל לשלל בתי עסק “פושים” שמצאו בית חם בדמות הסיטי-בויז הצמאים לבירה קרה כשם שהם צמאים לריגושים. ומליברפול סטריט בהמשך הסופה”ש מצא הלונדוני גם יהדות בסמטאות הכי לא צפויות של מזרח העיר במסע ללבה של הסיטי של לונדון מהמאה ה-19.

“את מכירה את סט. קתרין דוקס (רציפים)?” שאל הלונדוני בתימהון את הקולגה האנגליה, וזאת מצדה ענתה בנונשאלנטיות אנגלית “yes of course, it’s a lovely lovely place”. הכל התחיל מאזכור של בית קפה שהלונדונית מצאה בטעות באינסטגרם, ומאותו רגע ניסינו להבין איך קרה שמקום המסתמן כמארינה ים תיכונית בלב לבה של הבירה, הצליח לחמוק מעינינו במשך כמעט חמש שנים. לאור העובדה שבפעם האחרונה שכתבנו פוסט לבלוג מלך באנגליה ג’ורג’ השישי, החליטה הלונדונית לקצר את יום העבודה של שישי ולנצל את השמש השקרנית כדי לגלות מהו הרציף המסתורי שמתחבא לו למרגלות טאוור ברידג’. הלונדונים יצאו וגילו שלא כל זוהר נוצץ על המים…

כמו יהודים טובים בגולה, גם לנו לא הייתה ברירה אלא להתאים את עצמנו לקדחת הכריסמס שאפפה את לונדון בחודשים האחרונים. האורות, המולת הקניות, ואיחולי “Happy Christmas” מכל עבר (להבדיל אלף אלפי הבדלות מ-“Merry Christmas” האמריקאי לחלוטין) – לא מאפשרים להישאר אדישים. רגע! לפני שאתם אורזים את המזוודות, דעו שכריסמס בלונדון יכול להיות בודד ומתסכל, ויעידו על כך רבבות התיירים המסתובבים להם בערב כריסמס וביום עצמו ברחובות הסגורים של הבירה, משוטטים הלוך ושוב ולבסוף מוצאים את עצמם במסעדה סינית בצ’יינה טאון, או בסניף של מסעדת בלגו. לטובת שמונה ימים בהם פך השמן הדליק לנו את המנורה (לא שכחנו את המקורות), ריכזנו…